"וָאֶתֵּן לִפְנֵי בְּנֵי בֵית הָרֵכָבִים גְּבִעִים מְלֵאִים יַיִן וְכֹסוֹת וָאֹמַר אֲלֵיהֶם שְׁתוּ יָיִן. וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן כִּי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר לֹא תִשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם... וַנִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ לְכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ לְבִלְתִּי שְׁתוֹת יַיִן כָּל יָמֵינוּ אֲנַחְנוּ נָשֵׁינוּ בָּנֵינוּ וּבְנֹתֵינוּ" (ירמיהו ל"ה, ה-ח)

 

ושתית היין שמנעם, ממה שידוע מסבתו שמטרף דעת מי שישגה בו כמו שכתוב "כל שוגה בו לא יחכם" (משלי כ', א)...

וסבת גלות עשרת השבטים היה על הרבות שתית היין

כמו שנאמר "הוי עטרת גאות שכורי אפרים" (ישעיהו כ"ח, א) ואמר "הוי גבורים לשתות יין" (שם ה', כב) ואמר "משכימי בבקר שכר ירדפו" (שם, יא).

וגם יהודה ובנימן סבת גלותם - היין

כמו שכתוב "וגם אלה ביין שגו" (שם כ"ח, ז) וכל הענין כמו שכתוב.

וראשון ששתה היין אף על פי שהיה צדיק ותמים נשתכר בו ונתבזה בו.

 

 

 

רד"ק - ר' דוד בן יוסף קמחי, חי בדרום צרפת בין השנים 1160-1235. התפרסם כדקדקן על ידי ספרו "מכלול", הרבה לעיין בפילוסופיה ובמדעים. כתב פירוש לתנ"ך לספרי בראשית, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים, תהלים ודברי הימים. פירושו עוסק הרבה בענייני לשון, ניקוד, מסורה, ופירוש המילים. הוא עוסק גם בשאלת חיבור הספרים וזמנם של הנביאים, שאלות היסטוריות וגיאוגרפיות, ובויכוחים עם הפרשנות הנוצרית לכתוב.