בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה בנו לטענתם מזבח כעדות עבור בניהם. מדוע בחרו דווקא לבנות מזבח כעדות? והאם ניתן להאמין להם כי זו אכן היתה כוונתם?

 

לאחר שכל השבטים נחלו את נחלתם על פי הגורל השני שהוטל בשילה קורא יהושע לבני ראובן ולבני גד ולחצי שבט המנשה ושולח אותם חזרה לעבר הירדן המזרחי כפי שהבטיח להם משה רבינו. בטרם נפרד מהם מזהיר הוא אותם לשמור את דרך ה' ואת המצוות ואף מברך אותם.

השבטים בונים להם על הירדן מזבח גדול למראה. פעולה שמעוררת את זעמם של השבטים בני עבר הירדן המערבי בשל החשד כי הם בונים במה להקרבת קרבנות במקום המשכן בשילה.

בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה מיד מצטדקים ומסבירים כי המזבח הינו עדות לכך שהם חלק מעם ישראל ועובדים את ה' כמוהם. אולם מדוע בחרו דווקא לבנות מזבח לשם כך? הלוא ברור שמעשה זה מעורר חשד גדול?

המפרשים מבארים שיש לשים לב כי הם באמת בונים מזבח גדול למראה (י). אין למזבח זה כבש וממילא אי אפשר להקריב עליו קרבנות בפועל כי הוא גבוה. מלבד זאת מודגש כי הוא למראה ולא להקרבה. זאת ועוד, הוא נבנה דווקא בעבר הירדן המערבי ולא המזרחי וממילא ברור שמטרתו לקשר בין שני חלקי הארץ ולא להוות מקום הקרבה לבני עבר הירדן המזרחי שכן אחרת הם היו בונים אותו בצד שלהם.

דומה ששנים וחצי השבטים למדו זאת מן המזבח שנצטווה יהושע לבנות בתוך הירדן (פרקים ג'-ד') בעת שיָבֵשׁ כדי להביע את החיבור בין שני עברי הירדן ובכך להראות כי כולם חלק מעם אחד. שמא זו היתה סיבה נוספת ליבוש הירדן - להבהיר כי אין הוא באמת מנתק בין שני חלקי הארץ.