ללמוד מסיפור נישואי יעקב

איסור נשיאת שתי אחיות אינו בגדר תועבה מינית, ולכן נכתב בצורה שונה משאר האיסורים: "וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר" (יח). טעם האיסור הוא כדברי רמב"ן: "שאינו ראוי שתיקח אישה אל אחותה לצרור אותן זו לזו, כי הן ראויות שתהיינה אוהבות זו את זו, לא שתהיינה צרות".

 אם כן, כיצד נשא יעקב שתי אחיות? האם טעם אנושי ומובן זה נסתר מעיני אבינו יעקב?

יעקב לא נתכוון מלכתחילה לשאת שתי אחיות. הוא מצא עצמו נשוי לשתיהן בנסיבות המסובכות שאליהן נקלע עקב מירמת לבן חותנו. בנסיבות הללו - ובאין איסור פורמלי על נישואי שתי אחיות באותה עת - היו הנישואין לרחל והשארתה של לאה בביתו הדבר הנכון והצודק ביותר שהיה על יעקב לעשות. גירושיה של לאה או הימנעות מנשיאתה של רחל היו באותן נסיבות עוולות חמורות הרבה יותר מן הנישואין לשתיהן, נישואין שאכן הפכו את האחיות לצרות זו לזו במלוא המשמעות הטרגית של הדבר.

אנו מציעים לראות באיסור נשיאת שתי אחיות תולדה של פרשת חייו של יעקב. רחל ולאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל ראויות היו ליעקב, וראוי היה מעשהו של יעקב, אשר נשא את שתיהן באותן הנסיבות ובעת שלא היה בכך כל איסור. אולם רְאֵה כיצד נקלעו שתי האחיות הללו לעימות טרגי ביניהן, עימות שהלך ונמשך שנים רבות: עימות על אהבת הבעל ועימות על לידת ילדים. עימות נוגע ללב זה מתואר בצורה מפורטת בפרקים כ"ט-ל' בספר בראשית.

עימות מעין זה אמנם היה מנת חלקן של נשים רבות שהיו צרות זו לזו (ראה פרשת חנה ופנינה), אך חוט של טרגיות מיוחדת משוך על עימותן של שתי אחיות, כפי שחש כל המעיין בפרקים אלו שבספר בראשית. די לנו להזכיר פסוקים כגון: "ותקנא רחל באחתה" ( בראשית ל', א) ; "נפתולי א-להים נפתלתי עם אחתי" (שם, ח) .

הלקח מפרשת חיים חד-פעמית זו של בית האבות מנוסח במצוות התורה: "ואשה אל אחתה לא תקח לצרר": אתה - בנם של יעקב ושל לאה, או אולי של רחל (או של אחת השפחות) - אתה לא תיקח עוד את אחות אשתך עליה ותהפכן צרות זו לזו.

סיפורי האבות תורה הם, והם מכילים לקח לבניהם בדורות הבאים, לקח שלעתים הוא מנוסח במצוות מפורשות. סיפור קורותיהם של האבות נועד לשמש לנו - בניהם - בסיס לניהול חיינו על פי מצוותיה של תורה.

נערך ע"י צוות אתר התנך 

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון