ללמוד לשתוק

כשתינוק נולד, משתדלים הוריו ללמדו כיצד לדבר ומתמוגגים מכל הברה שהוא מוציא מפיו. וכל המקדים – הרי זה משובח.

לא אחת הרהרתי שמא כדאי היה שנלמד את ילדינו (ואת עצמנו) לא רק לדבר, אלא גם – ואולי בעיקר - כיצד לשתוק. ולוואי ונתמוגג מן השתיקה לא פחות מאשר מהדיבור. ואילו היה הדבר תלוי בי, לא רק "שעת סיפור" הייתי מנחיל לילדי הגן אלא "שעת שתיקה".

השתיקה והדומייה – תורה גדולה הן, ולימוד היא צריכה.

"אין דבר זועק יותר מן הדממה", כתבה נעמי שמר בעקבות האימרה שמיוחסת לרבי מנחם מנדל מקוצק. וש"י עגנון הוסיף: "מתוך שנהגתי קימוץ בדיבור, נשתייר לי אוצר של דיבורים". "כל ימי גדלתי בין החכמים", העיד הנשיא רבן שמעון בן גמליאל במסכת אבות (א, יז), "ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה".

זעקת הדממה שזורה וטבועה היטב בעולמה של מורשת ישראל, לא פחות מיללות קולניות וסירנות מחרישות אוזניים.
כך אצל האב ששכל את שני בניו, "וידם אהרן";
כך במעמד הר סיני שבו (לדברי חכמים ובשונה מפשוטו של מקרא) "ציפור לא צייץ ושור לא געה, הבריות לא דיברו וכל העולם שותק";
כך במטבעות לשון שטבעו חכמים דוגמת "סייג לחוכמה – שתיקה", "מילה בסלע - שתיקה בשניים";
כך בעיצומו של היום הקדוש במעגל החיים היהודי, שבו "בשופר גדול יתקע", אך רק "קול דממה דקה יישמע";
כך בשירו המופלא של אלתרמן "והעולם שתק", בשלד הברזל שניצב בשיפולי בַּאב אל-ואד ו"שותק כמו רֵעִי" של חיים גורי, או ב"צער השתיקה ונוף האֵלֶם" שהציל את המשורר יעקב אורלנד מן הפוגרום שבעיר הולדתו ואותו נשא עמו כל חייו;   
וכך בימינו, בצפירת הדממה המצמררת של יום הזיכרון לשואה ולחללי צה"ל.

בעולמה של תורה, להיות יהודי משמעו חבֵרות של כבוד במנזר השתקנים לא פחות מבמסדר המדברים, המקדשת לא רק את זכות השתיקה אלא את חובת השתיקה.

לכל אדם שפה משלו. דיבורו של האחד אינו זהה לדיבורו של חברו. כל מילה שונה מחברתה. לא כן השתיקה שלפחות למראית עין ולמשמע אוזן, שווה אצל כל אדם. ואין יפה הימנה לאחד לבבות ולשתף את הבריות כולן במעשה הדממה.

משורר התהילים מעלה על נס את הדממה פעם אחר פעם. "אך לאלוקים – דומי נפשי" (ס"ב, ו, ושם פס' ב); "דּוֹם לַה' – וְהִתְחוֹלֵל לוֹ" הוא מצוונו במקום אחד (ל"ז, ז). ובמקום אחר (ד, ה): "אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם, וְדֹמּוּ סֶלָה", ללמדנו שדממה שבסוף המקרא גדולה לא פחות מאמירה שבראשו. גדולה שבכולן בפרקנו:

"לך דומיה – תהילה!" (ב).

עוד על נושא השתיקה ניתן לקרוא בפוסט מאת פרופ' יהודה איזנברג 'עוצמת השתיקה'

באדיבות אתר 929