ללכת אחר האמת הפנימית

בפרק מ"ה מתואר, כך נראה, משל על המשיח ותקופתו. בין שאר העניינים פסוקים י-יד מתייחסים לנשים וליופיין: "בְּנוֹת מְלָכִים בְּיִקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר. שִׁמְעִי בַת וּרְאִי, וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ, וּבֵית אָבִיךְ. וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ כִּי-הוּא אֲדֹנַיִךְ, וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ. וּבַת צֹר, בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ עֲשִׁירֵי עָם".

בפסוקים אלה ניתן לראות שהמשורר תולה את יופיה של הבת בכך שתאזין לעצמה ולסביבתה, ותמצא את האמת שלה, תוך התנתקות מכבלי הציפיות של עמה ובית אביה. האישה מצווה להקשיב ולהסתכל על העולם, וללכת לפי האמת באופן עצמאי, ומתוך עצמאותה המלך מתאווה ליופייה.

בהנחה שמדובר במשל ולא בתיאור ריאלי של אישה, מי היא אותה אישה בתהליך הגאולה?

בראשונים ישנן שתי דעות:

לפי המצודת דוד מדובר על אומות העולם. לעומת זאת רש"י מפרש אחרת ואומר שמדובר על כנסת ישראל, כלומר עם ישראל.

ניתן לראות שיש פה מחלוקת האם המסר הוא מסר לאומות העולם - כלומר מסר אוניברסלי לאומות לנהוג לפי האמת שימצאו בדרכם, ולהתנתק מהמסורת האלילית שלהם. או האם המסר הוא לעם ישראל, שעליהם להתחבר ליהדות מחדש בדרכם הם.

המסר העולה מכאן הוא שכדי שאדם יעשה טוב ויהיה טוב ויפה בעיני הבריות, הוא צריך ללכת על פי האמת באופן עצמאי ולא מכוח מחויבות וציפיות של הסובבים אותו. אנו רואים שהעצמאות היא יפה לאדם, והיא הדבר שצריך לממש בעת הגאולה. בכל מקרה נראה שאחרי החיפוש הזה יגיעו כולם למסקנה ברורה: "על כן עמים יהודוך לעולם ועד" (יח).

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך המהווה בית ללימוד תנ"ך בידי הנוער