לאדם יש שמחה בכך שהוא חי בעולם שיש בו תקווה ואחרית טובה. דוד איננו בטוח שהוא יגיע אל התכלית הטובה, אך הוא מקווה, ושמח בעצם העובדה שלעולם יש תכלית טובה. כשאדם לא חושב רק על עצמו אלא על ייעוד העולם כולו הוא יכול להתמלא בשמחה, וזה עצמו מביא אותו אל הטוב.