בטקס הענקת פרס נובל לש"י עגנון, קישר הסופר את כתיבתו למזמורי התהילים: "בחלום בחזון לילה ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלויים בבית המקדש כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל. נעימות שכאלה לא שמעה כל אוזן מיום שחרבה עירנו והלך עמה בגולה... כדי לפייס אותי על שנטלו ממני לשיר בפה נתנו לי לעשות שירים בכתב". בסיפור תהילה הוא מתאר את מרכזיות אמירת התהילים בחיי היהודים.