הפיוט "לכה דודי" משובץ בפסוקים רבים מהתנ"ך.
אחד הפסוקים הוא מתהלים מ"ג: "מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה-תֶּהֱמִי עָלָי" (ה)
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה...
לֹא תֵּבֹשִׁי וְלֹא תִּכָּלְמִי מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי
בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ
הפיוט 'לכה דודי' הוא הלב והמרכז של תפילת קבלת שבת והוא מלווה את רגעי המעבר שבין ימי החולין המסתלקים לבין השבת הנכנסת ובאה. הפיוט נכתב בצפת של המאה ה-16 על ידי הפרשן וחכם הקבלה ר' שלמה אלקבץ ואומץ מיד עם כתיבתו על ידי מקובלי צפת של אותה תקופה, מה שתרם להתפשטותו ולקבלתו המהירה בכל קהילות ישראל ולכך שנתווסף לסידור התפילה, על אף שזה היה כבר סגור וחתום.
הפיוט כתוב ברבדים של סוד ושל פשט גם יחד, ומשום כך ניתן להבינו גם ללא הבנת כל הסמלים הקבליים הרמוזים בו. בלשון ציורית, עשירה בשיבוצים מקראיים, מצייר המשורר תמונה שבה הדוד – עם ישראל – יוצא לקראת הכלה – השבת - לקבל את פניה.
ההסבר מתוך האתר "הזמנה לפיוט"