מקצוע החינוך כולל בתוכו שני מרכיבים - הוראה וחינוך. גם משה רבינו, כמחנך, חבש את שני הכובעים ומילא את שני התפקידים: לימד את בני ישראל תורה ומצוות וגם הוכיח אותם וניסה לעצב את דמותם.

 

אם נסקור את מבנה ספר דברים כולו, נוכל לראות שפרשת דברים וחלק מפרשת ואתחנן עוסקות בעיקר בדברי תוכחה, וכך גם רובה של פרשת עקב. פרשיות ראה, שופטים וכי-תצא מכילות בעיקר מצוות. פרשת כי תבוא עוסקת בשני הדברים. פרשיות ניצבים-וילך עוסקות בחלקן בדברי תוכחה, וזהו גם נושאה של פרשת האזינו. ספר דברים, אם כן, כולל את שני המרכיבים. ייתכן שהמילים "אלה הדברים" (א), הפותחות את הספר, מתפרשות באמת בשני האופנים במקביל: גם תוכחה וגם מצוות.

מקצוע החינוך כולל בדרך כלל שני מרכיבים. מרכיב אחד הוא ההוראה: העברת מידע והקניית ידע, ומרכיב שני הוא החינוך במובן הרחב: עיצוב ופיתוח דמותו ואופיו של התלמיד. גם משה רבינו, כמחנך, חבש את שני הכובעים ומילא את שני התפקידים: לימד את בני ישראל תורה ומצוות וגם הוכיח אותם וניסה לעצב את דמותם.

אין מדובר בשתי משימות המנותקות זו מזו, אלא ישנה הפריה הדדית ביניהן. כל אחת משתי המשימות זקוקה לרֵעותה. מצד אחד, לימוד תורה מותנה בדרישה מוקדמת, שלתלמיד תהיה מערכת ערכים ומידות בסיסית. אין אדם רשאי ללמוד תורה, אלא אם יש לו בסיס ערכי מסויים, ומחוייבות בסיסית לתורה וליראת שמיים.

מצד שני, לימוד התורה מאפשר לאדם ללמוד ערכים ולקבל תוכחה והדרכה רוחנית. "תורת ה' תמימה משיבת נפש, עדות ה' נאמנה מחכימת פתי" (תהילים י"ט, ח). התורה מפתחת את אישיותו של האדם, כך שיוכל להגיב כראוי כאשר הוא נתקל בתוכחה או בדרישות ערכיות ומוסריות.

נמצא שלימוד התורה והתוכחה זקוקים זה לזו. תהליך ההתפתחות נעשה אפוא בשלבים, כאשר כל התקדמות במישור אחד מאפשרת התקדמות במישור השני, וחוזר חלילה.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון