לימוד תורה בשמחה ושעשוע

"כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב. וְיָצָא מֵהֶם תּוֹדָה וְקוֹל מְשַׂחֲקִים וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ וְהִכְבַּדְתִּים וְלֹא יִצְעָרוּ" (ירמיהו ל', יח-יט)

ועל המשכנות הם הבתי כנסיות אמר (יט) "ויצא מהם תודה", ועל אהלי יעקב שהם בתי מדרשות שהם ארבע אמות של הלכה אמר "וקול משחקים", כמה דאת אמר [=כמו שנאמר] "משחקת לפניו בכל עת" (משלי ח', ל).

ועל פי דרכו ירמוז, כי אז לא יהיו מחלוקות שיהיו תלמידי חכמים כעושי מלחמה זה עם זה, כמה דאת אמר [=כמו שנאמר] "בספר מלחמות ה'" (במדבר כ"א, יא), כי אז לא תהיה רק שמחה וקולם קול משחקים ושמחים שלא תהיה "את והב בסופה" (שם), כי אם אהבה מתחלה ועד סוף. 

אלשיך - ר' משה אלשיך (1507-1600), נולד באדריאנופול, למד אצל ר' יוסף קארו. עלה לארץ והתיישב בצפת, שם היה דיין, פוסק הלכה ועמד בראש שתי ישיבות. נסמך על ידי ר' יוסף קארו. פירושו על התורה נקרא "תורת משה", ומבוסס על דרשות שלו.