"רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא חָלָה כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר ה'" (ישעיהו נ"ד, א) 

 

המליצה תדמה את המדינה כאם היולדת, ואת בני המדינה לילדיה. 
על פי זה דמה את ציון כאשה עקרה כי אינה יולדת בנים ויושבת שוממה,
ואחר כי בכל זאת יבואו לה בנים רבים מרחוק, כמו שנאמר: "ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה" (ישעיהו מ"ט, כא), תרון העקרה הזאת, הגם שלא ילדה, כי לא הפסידה מאומה כי מכל מקום "רבים בני שוממה" (שם נ"ד, א),
אבל עוד יהיה לה ריוח מזה - כי כמו שהאשה קודם לדתה תחיל תזעק בחבליה, כן המדינה טרם לדתה, והוא טרם תהיה לגוי וממלכה, יעברו עליה מלחמות רבות ומהומות גדולות בהכרח, שהם חבלי יולדה לה. אבל ציון שיבואו אליה גוי גדול ועצום פתאום בלא חבלים וצירים, תדמה כאשה שילדה בנים רבים ולא חלה בחבלי יולדה.
 
 
 
 
 
מלבי"ם - ר' מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל (1809-1879), נולד בפולין ונפטר ברוסיה. רוב שנותיו נדד במזרח אירופה ושימש כרב בערים אחדות. בפירושו לתורה, "התורה והמצווה", מביא את מדרשי ההלכה ודן בהם בהשוואה לפשט הפסוקים תוך דיוקים בדקדוק המקרא.
רני עקרה
דימוי ליולדת
ישעיהו - נבואות גאולה
קיבוץ גלויות