לטוב לנו כל הימים

בפרקנו מתואר שיח תמוה בין אב לבנו - הבן שואל: "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקינוּ אֶתְכֶם?" (כ) והאב עונה: "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיֹּצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם… לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי ה' אֱלֹקינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ" (כא-כה)

ראשית, נדמה שהאב לא עונה לשאלת הבן: בפשטות, הבן מבקש מידע - במה נצטוונו? האב, במענה, מסביר מדוע אנו מחויבים לחוקים אלו, אך לא מפרט מה הם. לאור זאת, הרמב"ן מסביר שהבן בעצם שואל מדוע אנו מחויבים לקיום המצוות, ועל כך האב עונה לו.

ועדיין, תשובת האב לא ברורה - הוא אמנם מתאר את גמילות החסדים של ה' איתנו, ביציאת מצרים ובהבטחת הארץ; אך תירוץ זה לא מובן - האם להבדיל אנחנו מחוייבים לקיים כל מה שאומר לנו אדם שעשה עימנו טובות? כמובן שאנחנו רוצים להכיר לו טובה אך איננו בהכרח מחוייבים לכל משאלה שלו!

על פי פירוש הרמב"ן ניתן להציע שני תירוצים אפשריים, שידייקו את הבנתנו את תשובת האב:

אפשרות אחת - האב מסביר לבנו כי כיוון שה' עשה לנו טובות גדולות בתחילה, יש להניח שגם מה שהוא אומר לנו לעשות כעת זה לטובתנו אף אם איננו מבינים זאת.

אפשרות שניה - האב רוצה להראות על ידי תיאור חסדי ה' כי נקבל גמול אם נקיים את המצוות שאנו מצווים לעשות. כלומר, יציאת מצרים לא מלמדת רק על מחויבות שלנו כלפי ה', אלא גם על מנגנון של שכר ועונש. למעשה זאת אפילו "צדקה" כיוון שאנחנו בכל זאת מחויבים לה' כעבדים ועבד לא אמור לקבל שכר על כך שהוא עושה את מה שאומר לו אדונו.

אם כן, תשובת האב מדגישה את האמון שעלינו לתת בה' ובתורתו - הוא הטיב לנו עד עכשיו, ועל כן כדאי לנו לשמור את חוקיו גם הלאה.

עם זאת, לא נכון לראות את התשובה הזאת כסיבה המרכזית לציותנו לה' ותורתו; פרקנו בא כהמשך לעיסוק במעמד הר סיני ובברית המחייבת ביננו לבין הקב"ה. רק לאחר שמובן לנו שאנו מחויבים בין כך ובין כך, אנחנו עוברים להדגיש את אמוננו בכך שהמצוות יהיו "לטוב לנו כל הימים, לחיותנו כהיום הזה" (כד).

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער