הרב הירש הביע בפירושו לתורה מסרים רבים, שנגעו לבית היהודי ותפקידיו. הוא יצא בקול קורא להפוך את הבית למקדש ולהיכל זוטא.

חומש ויקרא נחתם בעניינן של מצוות מעשר שני ומעשר בהמה. מיקומן של מצוות אלו במקום זה בספר נראה תמוה ודורש ביאור, שהרי מצוות אלו נזכרו במקומות אחרים בתורה. מעבר לכך, הן נראות יוצאות דופן מענייניו של פרק כ"ז בחומש ויקרא, העוסק בערכין שהאדם מגדיר את קדושתם ושאינם בעלי קדושה אימננטית.

בפירושו לפרק כ"ז החותם את חומש ויקרא, בחר הרב הירש להדגיש את יכולתו ואת חובתו של האדם להפוך את ביתו למקדש:

"סֵפֶר תּוֹרַת כֹּהֲנִים מְסַיֵּם בִּשְׁנֵי קֳדָשִׁים: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ומַעֲשֵׂר בְּהֵמָה. הַלֲלוּ הוֹפְכִים אֶת הָהֲנָאָה וְאֶת שִׂמְחַת הַחַיִּים לְמַעֲשִׂים הַמְּקָרְבִים אֶת הָאָדָם לה', וּבִלְבַד שֶּׁהֵם שְׁמוּרִים בְּמִשְׁמֶרֶת הַמּוּסָר. מֵעַתָּה כָּל בָּיִת הוֹפֵך לְמִקְדָּשׁ ה', וְכָל שֻׁלְחָן נַעֲשָׂה מִזְבֵּחַ, וְכָל אִישׁ וְאִשָּׁה בְּיִשְׂרָאֵל זוֹכִים בְּעַצְמָם לֶאֱכוֹל מקודשי ה', בְּלֹא לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת כְּהֻנָּה עַל יְדֵי תִּוּוּךְ שֶׁל כֹּהֲנִים. וְזוֹ כָּל תַּכְלִית הַמִּקְדָּשׁ וְהַכְּהֻנָּה עַל פִּי תּוֹרַת הַכֹּהֲנִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל: לְהַחְדִּיר בְּכָל הָעָם וּבְכָל חַיָּיו אֶת רוּחַ הַקְּדֻשָּׁה וְאֶת אֹפִי הַכְּהֻנָּה. מְקוֹרָם שֶׁל אֵלֶּה הוּא בְּתוֹרַת ה', המונחת בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים; הִיא הָהוֹפֶכֶת אֶת הַמִּקְדָּשׁ לִמְכוֹן ה', וְהַגְשָׁמָתָהּ הִיא הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל קְדֻשַּׁת הַכְּהֻנָּה".
(פירוש הרש"ר הירש, ויקרא כ"ז, לג)

הרב הירש קישר בין שתי מצוות אלו לענייניו האחרים של פרק כ"ז בחומש ויקרא בכך שהבהיר כי כשם שבדיני ערכין האדם הוא המחיל בדבריו את הקדושה, כך גם בכוחו להפוך את ביתו למשכן של קדושה.