להיות שונה זה משתלם

ברוכים הבאים לגולה.

דניאל, כמו אסתר לפניו, נטוע בגולה, זו הגיאוגרפית – דניאל נמצא מחוץ לארץ ישראל, וזו המהותית – הוא, כמו שאר העם היהודי, חי תחת שלטון זר.

דניאל מזרע המלוכה משועבד בחצר המלך הבבלי, שכבר הגלה את ראשי ממלכת יהודה ובזז מכלי בית המקדש, ועוד עתיד להחריבו ולחסל את ממלכת יהודה.

ספרנו עוסק באתגרים הניצבים בפני יהודים החיים בגולה, ומתוך כך מתרומם בחלקו השני לחזות את העתיד לבוא עד לגאולה מן הגולה. האתגר הראשון מוצג בפרקנו: האם החיים בגולה מחוץ יהודה משמעם גם ביטולו של אורח החיים של אנשי יהודה, היהודים?

התשובה החד-משמעית של דניאל ורעיו – חנניה מישאל ועזריה – היא שלילית. ארבעת הנערים נבחרו לגדול ולשרת בחצר המלך, יחד עם נערים מחוננים בני עמים אחרים. אמנם שינוי שמם בחצר המלך הוא שינוי זהות: הם אינם עוד ילדים מיהודה אלא ילדים בבליים. למרות זאת, הילדים הצעירים מתעקשים לשמר את זהותם הייחודית, ומבקשים להימנע מלאכול את המזון המוגש להם בחצר המלך, כדי לא להיטמא ולהתחלל ("אשר לא יתגאל בפת-בג המלך וביין משתיו"; ח).

כמו ציפורים הם אוכלים רק זרעונים. והתוצאה: שמירת הזהות הנבדלת של הילדים היהודים מטיבה עמם: מראיהם טוב משאר כל הילדים הניזונים מהתפריט העשיר של חצר המלוכה, והישגיהם הלימודיים טובים "עֶשֶׂר יָדוֹת" מהישגי כל חרטומי המלך ואשפיו.

המסקנה ברורה: הנאמנות לזהות היהודית אינה רק נדרשת אלא גם מועילה.

באדיבות אתר 929