להודות למרות הכל

מזמור מ"ו בתהילים שנאמר על ידי בני קורח פותח בביטוי "לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח עַל עֲלָמוֹת שִׁיר" (מ"ו, א). אמרו על כך רבותינו (ילקו"ש תהילים תשנא):

""לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ" (תהילים קל"ו, ד) - מהו "לְבַדּוֹ"? אמר רבי פרוזדיק בר נחשא: הוא לבדו יודע מה עושה. כך אמרו בני קרח: "לַמְנַצֵּחַ... עַל עֲלָמוֹת" (תהילים מ"ו ,א) - אמר רב אבדימי דמן חיפה: מעוּלמים הם הדברים שראינו, אין אנו יודעין מה ראינו".

אין חלקנו עם אלה שמתיימרים לדעת הכול. אנחנו יודעים שעלומים וסתומים הם הדברים שאנו רואים. יש לנו תמיהות, איננו מבינים את פשר הייסורים הרבים במהלך ישועתנו, אך בכל זאת - עלינו להודות.

"טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת" (צ"ב, ב-ג) - אנו מודים לקב"ה כאשר אנו רואים את חסדיו המרובים בבהירות של בוקר, אך ממשיכים להודות לו גם בלילות מתוך אמונה. חשכת הלילה אינה משכיחה מאיתנו את החסדים שראינו בבוקר. על כל מה שראינו וחווינו בבקרים ובלילות - "טוֹב לְהֹדוֹת לַה'" (צ"ב, ב).

הנביא אומר: "בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ" (ישעיהו נ"ד, ז). ראינו רחמים גדולים בכינונה של המדינה ובבניינה, והיו לנו גם רגעים קטנים שבהם חשנו שהקב"ה כביכול עזבנו. עלינו לדעת להבחין ביחס שבין הרגעים הקטנים לבין הרחמים הגדולים שאנו עדים להם יום יום.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון