לדמותו של עמלק

עמלק הוא עם נוודי המתפרש על פני שטחים מדבריים רחבים. 

מהו מוצאו של עמלק? לפי רשימת ייחוסי עשו בסוף פרשת וישלח (בראשית ל"ו, יב) עמלק הוא נכדו של עשו. אבל השם 'שדה העמלקי' היה ידוע כבר בימי אברהם, במלחמת ארבעת המלכים (בראשית י"ד, ז).

חז"ל מציעים שהשם נכתב על שם העתיד (בראשית רבה מא). אולם, במשלי בלעם נאמר "ראשיית גויים עמלק" (במדבר כ"ד, כ). פשט הפסוק כדברי גרינץ  שהכתוב רואה את עמלק ואת צורת החיים שלו כצורת חיים המאפיינת את המצב הקדום של האנושות. הוא משווה לשמואל א כ"ז, ח: "הגשורי והגרזי והעמלקי כי הנה ישבות הארץ אשר מעולם". לפי שיטתו, מסתבר שעמלק הוא שם עם קדמון שהתפרס במרחבים גדולים בפאתי הארץ הנושבת. עמלק בן עשו נקרא על שמו או התערב בו כדרך ששאר בני עשו התבוללו בבני שעיר החורי.

מיקומו הבסיסי של עמלק הוא בארץ הנגב (במדבר י"ג, כט), אולם מצאנו אותו גם במקומות אחרים "מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה" (בראשית כ"ה, יח). תחום התפרשותם של העמלקים היה תחום רחב, שכלל כנראה את כל צפון חצי האי סיני, הר הנגב ודרום עבר הירדן.

מה פשר איבת הנצח כלפי עמלק - "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח" (דברים כ"ה, יט)?

אריאלה דים ז"ל הציעה כי עמלק הוא מין 'תאום' נגטיבי של עם ישראל. לאורך כל ההיסטוריה הוא תמיד נצמד לישראל ואינו מניח להם: ביציאה ממצרים, לפני הכניסה לארץ, בתקופת השופטים, בימי שאול וכן הלאה. בניגוד לשאר בני עשו שבחרו בארץ אדום הרי עמלק נצמד לישראל ולא מרפה. המלחמה בעמלק יותר משהיא נקמה היא התגוננות. המלחמה החמורה בעמלק היא בעצם האפשרות היחידה של ישראל לשרוד ולהתקיים.

מצוות זכירת עמלק היא נצחית. כאשר בא עם ואומר - אנחנו הגזע הנבחר ואילו היהודים הם העם הנחות שאותו צריך להשמיד, אולי זהו היסוד העמלקי שעליו ציותה התורה 'זכור' ו'אל תשכח'.

נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הספר 'מקום בפרשה' בהוצאת ידיעות אחרונות