משימתו של האדם מישראל אינה שלמה אם ידאג רק לעצמו, למשפחתו ולעמו. עליו לתת דעתו ולבו לתיקון העולם כולו, לחוש בקול זעקת יצוריו, אפילו מצויים הם במרחקים, ולעשות כל אשר לאל ידו כדי להושיעם.

 

ספר יונה נדרש בפנים הרבה. דור דור – ודורשי יונה שלו.

אחד הרעיונות המרכזיים שעולים ובוקעים מן הספר, ורלוונטיים יותר מתמיד גם לימינו ובימינו, הוא הדאגה האוניברסלית שעולה ובוקעת מן הספר לתיקון העולם כולו. לא רק דאגה ל"אנ"ש" – לאנשי שלומנו, אלא מודעות, שימת לב ודאגה, ויותר מזה – היחלצות ממשית גם אם עולה היא במשאבים, משאבי נפש, גוף וממון – לשם הצלת אחרים שניצבים בפני סכנת כיליון.

רוב הנביאים, פניהם מכוונות כלפי עם ישראל. כך בוודאי גם הרבה רבנים ומנהיגים יהודיים רוחניים בני ימינו, שעיניהם ולבם נשואים רק להצלת אחיהם היהודים (ואין צריך לומר שזו מצווה רבה בפני עצמה), אך לעתים מגלים, למגינת לב, אטימות מוחלטת ואדישות לסבלם של אחרים.

משימתו של יונה הנביא מכוונת רק כלפי נינווה, עיר רחוקה, מלאת חטאים, שרעתה כה רבה עד כי עלתה השמימה. בדומה לאברהם אבינו שביקש להציל את סדום שאנשיה "רעים וחטאים לה' מאד" (בראשית י"ג, יג), מתבקש ונדרש יונה להציל את נינווה. אכן, מעשי אנשיה פסולים, אך משימת אדם מישראל היא לדאוג ש"יתמו חטאים – לא חוטאים – מן הארץ" (ראו בבלי ברכות י, עמ' א).

יונה מסרב לשליחות. הוא אינו מבין מה לו ולהם. מן הסתם לתושב יפו, נינווה היא רחוקה, אולי לא-נודעת באותם ימים. ואם כבר, מדובר בעיר חטאים. בוודאי לא משהו שכדאי להציל או להתאמץ עבורו. יש עוד מספיק מה לתקן ביפו לפני שהולכים לתקן ולהציל את כל העולם.

אכן, למשמע זעקתו של יונה "טוב מותי מחיי" (ח) בשל עץ קיקיון שיבש מעל ראשו, משיבו הקב"ה בקל וחומר: "אתה חסת על הקיקיון, אשר לא עמלת בו, ולא גדלתו... ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה ריבוא אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה?" (י-יא).

הקב"ה אינו שופט את יצוריו לפי רוב חכמתם. כל בני האדם נבראו בצלם אלוקים ומצווה להצילם. בני נינווה אינם יהודים, אפילו לא חכמים ונבונים. הם לא יודעים 'בין ימינם לשמאלם'. בורים, נבערים, חסרי דעת. שלא לדבר על אותה "בהמה רבה", שבעת מלחמה וצרה כמעט ואין איש שם אותה על לב.

אכן, מלמדנו המקרא: משימתו של אדם מישראל אינה שלמה אם ידאג רק לעצמו, למשפחתו ולעמו. ואולי אין זה מקרי שספר זה נקרא בעיצומו של היום הקדוש ביותר במעגל החיים היהודי, ביום הכיפורים. תשובתו של יהודי תהא שלמה רק כאשר ילך בדרכי קונו, ויתן דעתו ולבו לתיקון העולם כולו, יחוש בקול זעקת יצוריו, אפילו מצויים הם במרחקים, ויעשה כל אשר לאל ידו כדי להושיעם.

באדיבות אתר 929