לברך את ה'

המילים המנחות את הפרק מראשיתו ועד סופו הן המילים הבאות מן השורש "ברך". בפסוקים א-ב נאמר "ואברכה שמך" ו"בכל יום אברכך". באמצע הפרק בפסוק י נאמר "וחסידיך יברכוכה" בתור מעבר מתווך, ובפסוק כא נאמר כסיום "ויברך כל בשר". מארגון זה ברור שלברכה תפקיד מרכזי וחשוב בפרקנו ולכן חייבים אנו לברר במה שונה משמעות הברכה ממילות השבח האחרות שבפרק (ארוממך, ואהללה, ישבח, יגידו, אשיחה, יאמרו, אספרנה, יביעו, ירננו, יודוך, יאמרו, ידברו, להודיע). 

כדי להבהיר את עוצמת הברכה יש לבדוק את מהותה ואת ייחודה משאר השבחים. שלש פעמים ניתנה ברכה מאת ה' בסיפור הבריאה: "ויברך אותם אלוקים לאמור: פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ" (בראשית א', כב). "ויברך אותם אלוקים ויאמר להם אלוקים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה, ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ" (שם, כח). "ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו..." (שם ב', ג). המשותף בשלשת המקומות הוא שהברכה כוללת נתינה בנוסף לאמירת השבח. פעם נאמר "פרו ורבו ומלאו את המים" ופעם נאמר: "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה, ורדו". בפעם השלישית מתוספת לשבת הקדושה על ידי ברכת ה' וברור שכל ברכה יש לה תוספת ברכה מעצם מהותה. הדבר דומה בברכת ה' לנח ובברכתו לאברהם, וכן בברכת יעקב ובברכת "זאת הברכה" של משה רבנו.

לעומת זאת כל שאר השבחים וההודאות וההילולים בעיקרם הם אמירות שאין בהם משום נתינה נוספת. 

במזמור קמ"ה, הברכה הולכת ומתרחבת לאורך השיר, שבראשיתו היחיד מברך את ה' (ואברכה שמך, בכל יום אברכך). בפסוק י חלה הרחבה שבה הכלל מברך את ה' (יודוך ה' כל מעשיך, וחסידיך יברכוכה). ובפסוק כא מתברר כי על אף שלפי פסוק י כל מעשיך רק יודוך, ודווקא חסידיך יברכוכה, בסוף המזמור ההיקף התרחב עוד יותר, עד שכולם, הפרטים, וכל מעשיך, ואף חסידיך, כולם, שהם כל החי וכל האדם בלי יוצא מן הכלל - כולם משתתפים בברכה כפי שנאמר: "ויברך כל בשר".

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת