לא תחניף

נביא השקר חנניה מתנבא כי בעוד שנתיים הכל יחזור לקדמותו – יהויכין יחזור לארצו, כלי המקדש יחזרו למקומם והשלטון הבבלי יעלם.

ירמיהו, ששומע את הנבואה, מגיב: "וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה ה' יָקֵם ה' אֶת דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לְהָשִׁיב כְּלֵי בֵית ה' וְכָל הַגּוֹלָה מִבָּבֶל אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה" (ו). דבריו של ירמיה יכולים להתפרש כמעין תקווה שאולי העונש ישתנה והגאולה אכן תגיע מהר, אבל ניתן להבינם כמעין הסכמה לדבריו. ועל הסכמה זו מעיר התלמוד הבבלי:

"ואמר רבי אלעזר: כל המחניף לחבירו - סוף נופל בידו,
ואם אינו נופל בידו - נופל ביד בניו,
ואם אינו נופל ביד בניו - נופל ביד בן בנו,
שנאמר: "ויאמר ירמיה... (לחנניה) אמן כן יעשה ה' יקם ה' את דבריך" (ירמיהו כ"ח, ו),
וכתיב: "ויהי הוא בשער בנימן ושם בעל פקידות ושמו יראיה בן שלמיה בן חנניה ויתפש את ירמיהו הנביא לאמר אל הכשדים אתה נופל,
ויאמר (לו) ירמיהו שקר אינני נופל על הכשדים" וגו' (ירמיהו ל"ז, יג-יד),
וכתיב: "ויתפש (יראייה ב)ירמיהו ויביאהו אל השרים" (ירמיהו לז)"
(בבלי סוטה מא עמ' ב - מב עמ' א).

ר' אלעזר רואה בדבריו של ירמיה חנפנות, ועל חנפנות משלמים. ומה התשלום? בעוד תשעה פרקים נכדו של חנניה יכלא את ירמיהו בכלא. המדרש אינו מוותר לירמיהו. הוא דורש ממנו לעמוד ברמת מוסר גבוהה מאוד, ואפילו במצב קשה בו הוא נרדף ונכלא, המדרש אינו נותן לו לשקר ולהחניף לנביא השקר. ואם החניף סופו שאינו 'מרוויח' את ה'רווח' של החנופה, ונענש על ידי מי שניסה להתחנף לו, או בנו או נכדו.

באדיבות אתר 929