"וַיְהִי כְּכַלּוֹת יִרְמְיָהוּ לְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' לְדַבֵּר אֶל כָּל הָעָם וַיִּתְפְּשׂוּ אֹתוֹ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים וְכָל הָעָם לֵאמֹר מוֹת תָּמוּת: מַדּוּעַ נִבֵּיתָ בְשֵׁם ה' לֵאמֹר כְּשִׁלוֹ יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה וְהָעִיר הַזֹּאת תֶּחֱרַב מֵאֵין יוֹשֵׁב וַיִּקָּהֵל כָּל הָעָם אֶל יִרְמְיָהוּ בְּבֵית ה': ... וַיֹּאמְרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים אֶל הַשָּׂרִים וְאֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר מִשְׁפַּט מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה כִּי נִבָּא אֶל הָעִיר הַזֹּאת כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם" (ירמיהו כ"ו, ח-יא)

 

תחלה השתתפו גם העם עם הכהנים להמיתו,

ולא בעבור שחשבו שהוא נביא שקר ושבדה הנבואה מלבו, כי באמת האמינו שה' שלחו ואם כן אין לו משפט מות כפי הדין,

רק שרצו להמיתו שלא על פי הדין כדי שלא ימצא מוכיח להוכיחם ולהודיעם דברי ה'... 

"מדוע נבאת בשם ה'" (ט) -  

הגם שהנבואה אמת

לא היה לך לנבאות נגד רצוננו,

כי אין אנו רוצים בנבואה כזאת הגם שהיא מאת ה'...

אמנם הכהנים והנביאים לא האמינו בנבואתו

ורצו להרגו מצד שמנבא שקר בשם ה' (כי נביאי השקר היו מכחישים נבואתו והיו מנבאים בהפך),

ועל כן טענו הם אל השרים ואל העם, ואמרו "משפט מות לאיש הזה" (יא).

 

 

 

מלבי"ם - ר' מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל (1809-1879), נולד בפולין ונפטר ברוסיה. רוב שנותיו נדד במזרח אירופה ושימש כרב בערים אחדות. בפירושו לתורה, "התורה והמצווה", מביא את מדרשי ההלכה ודן בהם בהשוואה לפשט הפסוקים תוך דיוקים בדקדוק המקרא.