"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר... אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן" (דברים ג', כג-כה)
מדרש תנחומא (בובר) פרשת ואתחנן סימן ה
ואתחנן אל ה' - למה? כדי שיכנס לארץ...
[אמר לו משה:] רבונו של עולם אתה קראתני משה עבדי... כתבת בתורה ואמרת: "ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדוני" וגו' (שמות כ"א, ה), ואני אהבתי אותך ותורתך ובניך, לא אצא חפשי, איני מבקש למות. "והגישו אדוניו אל האלהים... ועבדו לעולם" (שם, ו) - ולא קיימת עמי. ועכשיו בבקשה "שמעה אלהים רנתי" (תהלים ס"א, ב), ואל "תתעלם מתחנתי" (שם נ"ה, ב).
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אי אפשר, "רב לך" (דברים ג', כו) - בעל דין שלך כבר הוציא עליך גזירה שתמות וכל הבריות כמותך. אדם הראשון שאכל מן האילן גרם מיתה לכל.
מדרש תנחומא - מדרש אגדה על חמשה חומשי תורה. המדרש החל להתגבש בארץ ישראל במאה החמישית אולם המשיך ונערך עד סוף המאה השביעית. המדרש בנוי מחטיבות של דרשות העוסקות בפסוקים הראשונים של כל סדר מקראי. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)