לאה

למרות הדגש הרב שנותנים התורה והמסורת לסיפורה של רחל, בסופו של דבר לאה היא האם העיקרית של עם ישראל. היא ילדה חצי מילדי יעקב, ויהודה - שקיבל את ההנהגה ורוב ישראל היום צאצאיו - גם הוא היה בנה.

הטרגדיה של לאה סובבת סביב האהבה של יעקב אליה, ורוב ילדיה נתפסים בעיניה בעיקר כאמצעי להשגתה. באופן אירוני, דוקא עיסוקה באהבת יעקב, היא שזכתה אותה בריבוי הבנים: וַיַּרְא ה' כִּי־שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת־רַחְמָהּ וְרָחֵל עֲקָרָה (בראשית כ"ט, לא). למרות פוטנציאל התחרותיות שהיה בינה לבין רחל אחותה - במקביל לתחרות הירושה של יעקב ועשו - לאה איננה מתעסקת בכך; כל שהיא מעוניינת בו זה להיות רצויה ואהובה על ידי יעקב אישה. חז"ל אף מלמדים אותנו שכאשר ראתה שהיא עומדת ללדת ילד שביעי על חשבון אחותה, התפללה שתהיה זו בת, כדי שרחל לא תתבייש.
דבר זה מתבטא גם אצל ילדיה של לאה - איבתם של בני לאה ליוסף בן רחל החלה בעיקר בגלל אהבתו הרבה של אביהם אליו שבאה על חשבונם: וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי־אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל־אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם (באשית ל"ז, ד). לעומת זאת, דוקא ראובן, שהפסיד את בכורותו לטובת יוסף בכור רחל, הוא זה שהיה מסוגל להתעלות על עצמו ולבקש את טובתו של יוסף - להשיבו אל אביו בשלום. כך מפרש המדרש את שמו: "ראובן: א"ר אלעזר אמרה לאה ראו מה בין בני לבן חמי דאילו בן חמי אע"פ שמדעתו מכר את בכורתו - (בראשית כז, מא) וישטם עשו את יעקב; ואילו בני אע"פ שבעל כרחו קבל יוסף את הבכורה ממנו בכל זאת לא התקנא בו - (בראשית לז, כא) וישמע ראובן ויצילהו מידם." (ערוך על פי בבלי ברכות דף ז ע"ב).

בסופו של הסיפור, זכתה לאה גם לקרבתו של יעקב אליה במותם, ודוקא היא נקברה עמו כבת זוגו במערת המכפלה. סיפורה של לאה ובניה מלמד אותנו על חשיבותם של האהבה והאחווה במשפחה, שתתחלקנה במדה שווה ותייצרנה אחדות על חשבון היריבויות הפנימיות.