הבטוי "כשל כח הסַּבָּל" לקוח מנחמיה ד', ד:
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל וְהֶעָפָר הַרְבֵּה וַאֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לִבְנוֹת בַּחוֹמָה"
בפסוק זה באים אנשי יהודה בטענות אל נחמיה, ואומרים שנחלש כחם של הסבלים, שתפקידם במערך בניית החומה היה לשאת את המשאות הכבדים. מסתבר שנחלש כחם הן מפאת עומס העבודה הרבה המוטלת עליהם, והן מפאת הצורך להתגונן כל הזמן מפני האויבים.
בעברית המודרנית משתמשים בביטוי זה בצורה מורחבת, לאו דווקא לגבי סבלים שהתעייפו, אלא כדי לומר שאין מספיק כח כדי לעשות משהו, או כדי לומר שפקעה הסבלנות. (מילון אבן שושן)
בשיר שלפניכם, מופיע הביטוי "כשל כח הסבל" כשהוא מנוקד בצורה שאיננה תואמת את הבטוי המקורי: המילה "סבל" מופיעה בצרה וסגול, ומשמעותה משא של דאגות וייסורים. לעתים משתמשים בבטוי בצורתו זו, על אף שהיא איננה הצורה הנכונה.