כשהפנים של הארץ מתעוותות

אין כמו רעידת האדמה לשמש מטאפורה למציאות שמתערערת. כולנו מכירים את כותרות העיתונים בנוסח – "רעידת אדמה במפלגה פלונית", "רעידת אדמה במוסד פלוני", או – "הקרקע רועדת תחת רגליהם של.... " אי אפשר להחמיץ את הדרמה, את התחושה שדבר מהותי קרה כאן.

ויש רעידות אדמה אמתיות, כמובן. כותרות העיתונים יודעות היטב לצעוק גם אותן. רעידת אדמה בתאילנד, צונאמי ביפן. תמונות של ניצולים, של הרוגים, משלחות סיוע. אמצעי התקשורת מקפידים לסחוט מהאירועים הללו כל רגע דרמטי אפשרי. כמוהם, מתאר הפרק שלנו כאוס מוחלט:

הִנֵּה ה' בּוֹקֵק הָאָרֶץ וּבוֹלְקָהּ

וְעִוָּה פָנֶיהָ

וְהֵפִיץ יֹשְׁבֶיהָ.

פניה של הארץ מתעוותות והיא מתקמטת לה, שכבות הבסיס שלה זזות, ויושביה נפוצים לכל עבר, מפחד ואימה. אי שם, בתקופתם של עוזיהו וישעיהו, הייתה רעידת אדמה בירושלים שטלטלה – פשוטו כמשמעו – את ארץ ישראל, הותירה את אותותיה, ושמשה השראה לתיאורי עבר ולנבואות עתיד. היא הפכה נקודת ציון תאריכית לזמנן של נבואות – "שנתים לפני הרעש", או לתיאורי חלחלה ומנוסה: "ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עוזיה" (זכריה). יש מי שמיחס את נבואת ההקדשה של ישעיהו בפרק ו' לאותו אירוע – "וינועו אמות הסיפים". הן התחושה הפיזית (וינועו ...  תנוע הארץ), המראות (יִמלא עשן) והקולות ( ישעיהו: רעש"; עמוס: "ה' מציון ישאג, ומירושלים יתן קולו").

רֹעָה הִתְרֹעֲעָה, הָאָרֶץ; פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ, מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ צועק לו הנביא, והמאזין שואל את עצמו האם הוא מתאר מחזה פיזי טקטוני או התפוררות מוסרית, או גם וגם.

נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר, וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה; וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ, וְנָפְלָה וְלֹא-תֹסִיף קוּם. ההלך השיכור מנסה למצוא מקום אחיזה, ונופל ארצה – האם בשל כוח הכבידה והזעזוע, או מפני ש 'כבד עליו פשעו'. הטשטוש הזה בין הממדים מכוון לגמרי.

רעידות אדמה ישנן, אמר לי השבוע מחנך ידוע, ודיבר על טראומה נפשית ועל הדרך להתמודד מולה בהקשר לנוער המסומם שמגיע אליו, אחרי שנפלט מכל מסגרת אחרת. בהמשך ציטט המחנך מהנדס בניין שאמר לו כי חוזק היסודות יִקבע האם ברעידת אדמה הבית יתפורר לגמרי, או יישאר על עמדו ויתאושש.

באדיבות אתר 929