כסא מלכות ה'

דוד חיבר בין המלכות לבין המקדש ובכך הפך את כסא מלכות דוד לכסא מלכות ה' על ישראל (כ"ח, ה), ובקיצור "כסא ה' " (כ"ט, כג), וכך יצר קשר לא-ינתק בין בית דוד לבין המקדש בירושלים.

נתן הנביא לא פרש בחזונו מה ראה ה' למנוע מדוד לבנות בית לשם ה'. בא דוד ופרש טעמו של דבר ברבים, והוא טעם של מוסר: "לא תבנה בית לשמי כי איש מלחמות אתה ודמים שפכת (כ"ח, ג). ועוד פרש דוד שרק איש מנוחה (כ"ב, ט) זכאי לבנות "בית מנוחה לארון ברית ה' ולהדום רגלי אלקינו" (כ"ח, ב). ואת "איש מנוחה" זה בחר ה', ולא דוד.

בפס' ד-ה דוד הודיע ברבים על הבחירה המחומשת:

א. בחירת שבט יהודה מכלל שבטי ישראל

ב. בחירת בית ישי מכלל בתי האב שביהודה

ג. בחירת דוד הצעיר מתוך בני ישי

ד-ה. בחירת שלמה, מן הצעירים שבבני דוד, הן למלך על כסא דוד והן לבונה הבית: "כי ה' בחר בך לבנות את המקדש" (י)

עם זאת, גם בחירת ה' צריכה להסכמת העם ולשם כך (וגם לשם תרומת הבית) הקהיל דוד את ראשיו לירושלים.

ומכיון שהיה שלמה נער ורך, לפיכך חזקו דוד וחזר וחזקו בדברי עידוד וחיזוק. ותפס דוד את לשונות העידוד של ה' ליהושע בפתח כיבוש הארץ כדי לדמות שני מעשים גדולים אלה זה לזה.

בשתי הצוואות שצוה דוד הוא מדגיש ששמירת המצוות היא תנאי גם לירושת הארץ (ח) וגם לרציפות שושלת בית דוד (ט).

דוד הקהיל את כל גדולי ישראל להר המוריה, ובמעמד חגיגי זה מסר לשלמה בנו בכתב את תבניות הבית על חצרותיו ועל כליו, כפי שקבלם, אם מפי נביא אם ברוח ה' ששרתה עליו (יט). 

נערך ע"י צוות אתר התנך

מתוך תנך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר דברי הימים א עמ' תצד-תצה