כל מים שבעולם נבקעו

מזמורנו מקדיש מספר שורות לתיאור מסע היציאה של עם ישראל ממצרים. כך מתוארת קריעת הים: 

"רָאוּךָ מַּיִם אֱ‍לֹהִים

רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ

אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת" (יז)

 על ידי תיאור שמתעצם והולך מתאר המשורר את ההתרחשות האדירה של קריעת הים. קריעת הים מתוארת כתגובה של המים לנוכח התגלות א-לוהים. האימה הגדולה היא שגרמה למים ליסוג לאחור. התיאור כאן מצטרף לתיאורים במקומות נוספים המתארים את קריעת הים כהתרחשות החורגת מהקשרה הישיר - הצלת עם ישראל מהמצרים הנושפים בעורפיהם.

המדרש הבא מתאר גם הוא את קריעת הים. על פי המדרש לא הים נחצה לשנים אלא כל המים שבעולם נחצו באותו רגע לשנים. את המדרש, כך נדמה, יש לקרוא לא כפרשנות מקומית אלא כשירה המצטרפת לחגיגה המקראית סביב קריעת הים. אתם מוזמנים לקרוא את המדרש שלפנינו כהמשכה של שירת הים והשירות שבאו בעקבותיה:

"וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם" (שמות י"ד, כא),

כל מים שבעולם נבקעו.

ומנין אתה אומר אף המים

שבבורות

ושבשיחין

ושבמערות

ושבכד

ושבכוס

ושבצלוחית

ושבחבית

נבקעו?

שנאמר "וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם" (שם)…

ומנין אתה אומר אף המים העליונים והתחתונים נבקעו? שנאמר: "רָאוּךָ מַּיִם אֱ‍לֹהִים רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת" (תהילים ע"ז, יז)...

וכשחזרו למקומם כל מים שהיה בעולם חזרו שנאמר: "וישובו המים" (שמות י"ד, כח) מלמד שכל מים שבעולם חזרו להם למקומם.

(מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דויהי פרשה ד)

באדיבות אתר 929