שתי נבואות בפרקים שלפנינו משתמשות במוטיב הכלי השבור אך המסקנות בשני המקרים הפוכות.

 

בפרק י"ט ירמיהו מוסר את נבואת "הבקבוק", הוא שובר את בקבוק החרס לעיני העם ואז אומר: "כה אמר ה' צבאות ככה אשבר את העם הזה ואת העיר הזאת" (י"ט, יא). בפרק כ' מתואר שבעקבות הנבואה הזו, פשחור מכניס את ירמיהו לבית המהפכת (=בית עינויים). עלינו להבין מה כל כך מיוחד בנבואה הזו שבגינה 'זוכה' ירמיהו להיכלא בבית המהפכת?

נשים לב שהנבואה שבפרק י"ט מאזכרת את נבואת "בית היוצר" שבפרק י"ח: "ככה אשבר את העם הזה ואת העיר הזאת כאשר ישבר את כלי היוצר אשר לא יוכל להרפה עוד..." (י"ט, יא). לפי הנבואה בפרק י"ט ה' ישבור את העיר ולא תהיה לה תקומה כפי שלא ניתן לחבר ולתקן כלי שבור.

בפרק י"ח הנביא מתייחס אחרת אל הכלי השבור: "ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות" (י"ח, ד). הנבואה שבפרק י"ח מדגישה כי גם אם הכלי נשבר, היוצר יכול לשוב ולייצר כלי אחר, חדש.

למעשה הנבואות שבפרק י"ח ו-י"ט משתמשות באותו מוטיב, אך מבטאות תהליכים שונים. בפרק י"ח הנביא מציג שיש עוד מקום לתשובה: "... הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה..." (י"ח, יא) ואילו בפרק י"ט, היוצר לא יכין כלי חדש, אלא יפרע בכלי: "הנני מבי [מביא] אל העיר הזאת ועל כל עריה את כל הרעה אשר דברתי עליה כי הקשו את ערפם לבלתי שמוע את דברי" (י"ט, טו).

הטוטאליות של הנבואה הזו אל מול הנבואה הקודמת לה, היא שהביאה כנראה על ירמיהו את פשחור, שהכניס אותו לבית המהפכת.