ככה לא מנקים אשמה

לאחר מותו של יעקב אומרים האחים לעצמם "לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו" (טו). על כוונת אחי יוסף באמרם "לו ישטמנו", דנו רבים מהפרשנים. המילה "לו", מסביר רש"י, מופיעה בהקשרים שונים ובמקרה שלנו הוא מפרש, "לו" בלשון "שמא" - "שמא ישטמנו יוסף". שיטתו של רש"י, מתאימה היא לשיטת התרגומים, וכן פירשו רובם של המפרשים.

פירוש ייחודי, מביא 'אור החיים' הקדוש בפירושו לתורה. 'אור החיים' דוחה את פירוש רש"י, שהרי אין כל תקדים בתורה שהמילה "לו" מופיעה בלשון "שמא". לפיכך, מסביר 'אור החיים', המילה "לו" משמשת גם במקרה שלנו בכוונת "הלוואי" - "הלוואי ישטמנו יוסף". האחים רוצים שיוסף יחזיר להם על כל הרעה אשר גמלוהו. רוצים הם להשתעבד ולהצטער כשיעור שנצטער יוסף מצדם, ובזה לא יהיו מתחייבים לבסוף מהגלויות ומהצרות בעד חטא זה.

אכן סמך לשיטתו של 'אור החיים' הקדוש מוצאים אנו בהמשך הפסוקים. לאחר שרואים האחים שיוסף בוכה הוא מבקשת סליחתם, ואין לו כל כוונה להרע להם, מציעים הם בעצמם את ההצעה הבאה: "וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו - הננו לך לעבדים. ויאמר אליהם יוסף - אל תיראו כי התחת אלקים אני..." (יח-יט).

האחים מחפשים להתחמק מאחריות כלפי הקב"ה. הם מוכנים שיוסף ישעבדם וינקום בהם על כל הסבל שגרמו לו, ובלבד שיהיו נקיים מדין שמיים. אין להם את האומץ, לעמוד מול רבש"ע. על כך, עונה להם יוסף - "התחת אלקים אני" - וכי אני אמחל לכם במקום רבש"ע? אם אתם חייבים עונש על הדבר - אלקים ישפוט אתכם ולא אני. צדיק יסוד עולם כיוסף, מכיר את מקומו. הוא מלמד את האחים, שאין הוא תחליף לריבונו של עולם, אלא צינור נוסף בדרכם לתיקון חטאם. עיקר התיקון של חטא אחי יוסף, יוכל לבא רק לאחר שיקבלו האחים אחריות על מעשיהם ויבקשו בעצמם מחילה מאת הקב"ה.

יוסף מלמד את האחים שבעולמו של הקב"ה אין עבדים. העבד נתון תחת אחריות אדונו. הוא יכול להקטין ראש ואין לו צורך לשאת כל משא של דאגה על כתפיו. לא כך היא דרכו של עבד ה'. אל לו לאדם להשליך יהבו על אדונו ומעסיקו. אפילו על הצדיק אין לאדם לסמוך לבדו, כיוון שגם בכך ישנה התחמקות מאחריות. על האדם לעמוד אך ורק מול ריבונו של עולם, ולהשליך יהבו עליו. 

נערך ע"י צוות אתר התנך

באדיבות ישיבת אורות שאול