מדוע נועץ יעקב ברחל ולאה קודם בריחתו לארץ ישראל, והלוא ה' התגלה אליו וציווה עליו לעשות זאת ואף הבטיח לו את עזרתו?

 

שלושה טריגרים היו לבריחתו של יעקב מלבן: בני לבן דיברו עליו רעה שלקח את כל צאן אביהם (פס' א), פני לבן היו נראות כעוסות (פס' ב) וה' התגלה אליו ואמר לו לשוב לארץ ישראל ואף הבטיח שיהיה עימו (פס' ג).

אף על פי כן, יעקב לא בורח קודם שהוא נועץ בנשותיו רחל ולאה ומבקש את הסכמתן. מדוע? וכי אברהם או יצחק נועצו בנשותיהם קודם שביקשו לנדוד ממקום למקום? ניתן היה לתרץ באופן טכני שהוא היה זקוק לעזרתן כדי להוביל את כל המקנה העצום והילדים הרבים שהיו לו. אולם, דומה כי היתה כאן סיבה עקרונית יותר.

לבן הוא אביהם של נשותיו. אין זו דרך ארץ לעזוב את האב ללא בקשת רשותו. כך נעשה עם רבקה כשעזבה את חרן וכך עשה משה לפני שלקח את ציפורה אשתו למצרים (שמות ד'). יעקב מבקש לברר את יחסן של נשותיו אל אביהן. מהר מאוד הוא מגלה כי הן נחושות בדעתן "העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו? הלא נכריות נחשבנו לו" (יד-טו) . אין הוא נוהג בנו כבנותיו, ולכן אל לנו לנהוג בו כאבינו.

לבן רודף אחריהם ומבהיר להם שאין כך פני הדברים. הוא מזכיר בדבריו ליעקב את עובדת היות נשותיו בנותיו (שבע פעמים), וממילא דורש את הכבוד המגיע לו. יעקב מודה על האמת כי נשותיו הן בנותיו ומסכים לכרות ברית. בברית זאת מוסכם כי הם ייפרדו לנצח, כאשר הר הגלעד מפריד ביניהם. כנראה שהדרך הראויה לכיבוד אב רשע היא להיפרד ממנו לשלום.