כיצד חזו את תום הרעב?

החקלאות המצרית מבוססת על הגאות של נהר הנילוס. כיצד תהליך זה קורה?
גשמי המונסון היורדים באתיופיה בקיץ הם הגורמים לנילוס לגאות, המתרחשת בסביבות חודש אלול. בחודשים תשרי וחשוון המים מחלחלים ומטייבים את הקרקע, ורק לאחר מכן ניתן לזרוע. התבואה שנזרעה באותה עת מבשילה לקראת האביב. הסבר זה מסייע בהבנת האירועים שהתרחשו בתקופת הרעב הגדול.

הבצורת שהתרחשה בתקופת יוסף החלה בארץ כנען מכיוון שלא ירדו גשמים בחורף. לעומת זאת, באותה תקופה היה עדיין מזון במצרים כיוון שהחקלאות המצרית מבוססת על הגשמים שירדו בקיץ הקודם. רק לאחר שחלף הקיץ והמונסונים לא ירדו החל הרעב גם במצרים. למעשה, תיאור זה משתקף במפורש בכתובים:

וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם. וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם. (בראשית מ"א, נד-נה)

הרעב התחיל אפוא בארצות שמסביב למצרים, ורק לאחר מכן במצרים.

גם סיומה של הבצורת התרחש בצורה דומה: בחורף התחילו לרדת גשמים בכנען, בעוד שבמצרים המונסונים שבו לרדת רק בקיץ שלאחריו. כלומר, רק כשנה לאחר שבשלה התבואה בכנען יכלו המצרים לאכול את תבואתם. על כן, בעוד שתושבי כנען הפסיקו לשבור בר במצרים מאחר שהתחיל לרדת גשם בחורף, הרי שבמצרים עדיין שרר הרעב עוד כשנה עד ירידת המונסונים בקיץ. באותה שנה מתאר המקרא כי המצרים נאלצו למכור את אדמתם.

פירוש זה אף מסייע בפתרון בעיה העולה מן הכתובים. המצרים מבקשים מיוסף זרע לזרוע את האדמה. אולם, מה טעם יש בזריעה כשאין מים?
ייתכן שהמצרים שמעו על ירידת הגשמים בארץ כנען והסיקו מכך שגם אצלם הרעב עומד להיגמר, או ששמעו על ירידת גשמים באתיופיה ושמו לב שהמים בנילוס החלו לגאות. מכך הבינו שימי הבצורת עומדים להסתיים לקראת זריעת השדות.

עדות מהתקופה הביזנטית מדגימה באופן יפה את הריאליה המשתקפת בפרשתנו. בפסיפס שנחשף בציפורי מופיע תיאור מצויר של המערכת שבנו המצרים סביב הנילוס לצורך ההכנות לקראת זריעת השדות. על גדת הנילוס מתואר מד שתפקידו למדוד את גובה המים (נילומטר), ומשנמדד כי המים עולים באזור בדרום מצרים, באזור הסמוך למקורות הנילוס, נשלח שליח רכוב על סוס לאזור הדלתא שבצפון מצרים כדי להודיע שיש להתכונן לקראת הגאות. כיוון שבכך היה תלוי קיומה של מצרים — נושא זה היה בעל חשיבות רבה ועל כן אף תואר בציור.

נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הספר 'פרשת דרכים: מבט ארכאולוגי וגאוגרפי בפרשיות השבוע' בהוצאת מגיד 
לרכישת הספר