הכותרת "מזמור שיר ליום השבת" (א) הינה ייחודית בספר תהילים. התבוננות בכותרת זו ובמשמעותה יכולה לשפוך אור גם על כותרות אחרות בספר תהילים. 

 

הכותרת "מזמור שיר ליום השבת" (א) הינה ייחודית בספר תהילים. במזמורים שישנה בהם כותרת בדרך כלל מופיע שמו של אדם או קבוצת אנשים ששייכים לאותו המזמור. כאן כותרת המזמור לא מורה על מחבר המזמור. אפשר להבין מהכותרת שני דברים: שהמזמור נכתב לכבוד יום השבת וכן שהמזמור מודיע מה ה'מושב בחיים' שלו: את המזמור אמרו ביום השבת בבית המקדש (מושב בחיים = מה היה השימוש של המזמור במקורו. כלומר מעבר לשאלת הרקע ההיסטורי של המזמור יש לדון במושב בחיים שלו - מתי השתמשו במזמור, באיזו סיטואציה? למשל מושב בחיים של מזמור שמשבח את המלך יכול להיות טקס המלכתו; מושב בחיים של מגילת איכה יכול להיות בשעת תחנונים ותפילה על החורבן ועל זו הדרך). כך גם מתנסחת המשנה: "השיר שהיו הלוים אומרים במקדש... בשבת היו אומרים: "מזמור שיר ליום השבת" (תהילים צ"ב), מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת מנוחה לחיי העולמים" (מסכת תמיד ז,ד).

בכל מקרה וודאי לכולם הוא שהכותרת לא מעידה על מחבר המזמור, שהרי השבת לא חיברה מזמור. ייתכן שכותרת זו יכולה להבהיר לנו גם כותרות מזמורים אחרים. למשל האם הכותרת "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" (תהילים ל', א) מעידה שהמזמור נכתב בהכרח על ידי דוד? כך למשל מופיע במדרש: "זהו שאמר הכתוב "מי הקדימני ואשלם" (איוב מ"א, ג), מי חישב בלבו לעשות מצוה לפני ולא השלמתי לאחריו... מי חשב בלבו לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה שאני מעלה עליו כאילו עשאה, שהרי דוד חשב לבנות בית המקדש, ונקרא על שמו, שנאמר "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" (תהילים ל', א)". (מדרש תהילים (בובר) מזמור ל). מהמדרש משמע שהכותרת "לדוד" אינה מבהירה מיהו כותב המזמור, אלא לכבוד מי נכתב מזמור זה: המזמור נכתב לכבוד דוד, שרצה לבנות את המקדש ונמנע מלבנותו, בהוראת ה'. כלומר לפי המדרש הוראת "לדוד" דומה בעיקרה להוראת "מזמור שיר ליום השבת" – שיר שנכתב לכבוד השבת.

כך בזהירות ניתן לשאול על שאר כותרות המזמורים שכתוב בהם "לדוד", "לשלמה", "למשה" וכו'. האם כותרות אלו מעידות על מחברי המזמורים? למשל האם "לדוד" מבהיר שדוד כתב את המזמור או שאולי לפנינו הסבר לכבוד מי נכתב המזמור, כך שהכותרות "לדוד" כמו "לשבת" מעידות שהמזמורים נכתבו לכבוד דוד ולכבוד השבת אך התחברו בידי אחרים?

ראב"ע בהקדמתו לתהילים כותב כך: "וכל מזמור כתוב בראשו 'לדוד' הוא לדוד או לאחד מן המשוררים המתנבאים על דוד, על דרך "לשלמה א-להים משפטיך למלך תן" (תהילים ע"ב, א) שגם הוא לאחד מהמשוררים על שלמה" ומשתמע ממנו שלא כל המזמורים שכתוב עליהם "לדוד", דוד בהכרח חיברם אלא "אחד מן המשוררים". הרב אמנון בזק במאמרו "זמן חיבורה של תפילה חנה" נוטה לכיוון אחר לפיו דוד לא חיבר כל מזמור שכותרתו "לדוד" אלא דוד אמר מזמורים אלו במהלך אירועי חייו.