כוס ישועות?

מה פירוש הביטוי "כוס ישועות אשא"? ישנם שלושה פירושים אפשריים.

חלק מן הפרשנים (רד"ק בפירושו הראשון, ראב"ע, ר' מנחם המאירי ועוד) הבינו שמשמעות המילה "כוס" כאן היא כמו בפסוק "ה' מנת חלקי וכוסי אתה" (תהילים ט"ז, ה), לשיטתם יש לקרוא כך: "בצרתי הייתי קורא בשם ה'. גם כן אקרא להודות לו ולברכו" (ר' מנחם המאירי) כלומר מכיוון שחלקו הוא ישועות - הוא רוצה להודות לה' ולברכו.

חלק מן הפרשנים הקלאסיים הבינו שמדובר בכוס ממש. כלומר המשורר מודה לה' ולכן מרים כוס יין וכך מודה לה' (כך ראב"ע בפירושו השני; רד"ק בפירושו השני). פירוש זה התקבל גם על דעת עמוס חכם ב'דעת מקרא' שמסביר כך: "כוס ישועות היא כוס יין הנסכים הבאים עם קרבן התודה הנזכר בפסוק יז: 'לך אזבח זבח תודה'... וכונת המשורר לומר: אין ביכלתי להשיב לה' כל תגמוליו, אבל אני מרים את כוס הישועות (שאני עומד לנסכה על גבי המזבח) לעיני כל העם... כדי לפרסם את ישועות ה' ואת הבעת תודתי".

אפשרות שלישית היא לראות באזכור הכוס כאן חלק ממוטיב הכוס במקרא. אנו מכירים היטב את הימצאותה של "כוס החמה" בנבואות הפורענות: "קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים... ושתו והתגעשו" (ירמיהו כ"ה, טו-טז). הכוס לעיתים מדומה כאילו רעל מלא בה: "קומי ירושלם אשר שתית מיד ה' את כוס חמתו את קבעת כוס התרעלה שתית מצית" (ישעיהו נ"א, יז). ייתכן שהכוס שנזכרת כאן היא היפוכה של כוס החמה. משמעות לכוס במובן הזה אפשר למצוא במזמור אחר בתהילים: "תערך לפני שלחן נגד צררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה" (תהילים כ"ג, ה). כך גם כוס הישועות שנזכרת כאן הינה היפוכה של כוס החמה: המשורר קורא בשם ה' מכיוון שכוסו מלאה בישועות ולא ביין חמה או תרעלה ולכן הוא מודה לה' ומברכו.  (עיין עוד: H.J. Kraus, Psalms 60-150 [Trans. H.C.Oswald], p.388; F.L.Hossfeld; E.Zenger [Trans.L.M.Maloney], Psalms (3), Hermeneia, 218-219)