בפרק הקודם מתוארים מעשיהם של שמעון ולוי, בני יעקב, המארגנים בדרך מתוחכמת פעולת תגמול קשה ומשחררים את אחותם דינה. יעקב מבקר את התנהגות בניו בחריפות, מעט בפרשתנו והרבה בסוף ימיו, בפרשת ויחי, שבה הוא עתיד לומר עליהם "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים, כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד, כְּבֹדִי" (מ"ט, ה-ו).
לקראת סופה של הפרשה מסתבר כי גם ראובן הבן הבכור כושל בהתנהגות לא ראויה עם שפחת רחל, היא בלהה, ואז מופיע הפסוק הזה: "וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל; וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר" (ל"ה, כב). פסוק מופלא ומוזר. וכי איננו יודעים לספור את מספר ילדיו של יעקב?
אולם ייתכן כי מדובר באחד הפסוקים המשמעותיים ביותר בתולדות העם היהודי.
עד כה התרגלנו כי לאבותינו הקדושים היו בנים טובים וטובים פחות. לאברהם היו יצחק וישמעאל, וליצחק — יעקב ועשו. ההמשך ידוע ומוכר: בן אחד נפלט החוצה, ותולדות המשפחה נמשכות דרך הבן השני. המקרא אינו מאריך בפירוט כשליהם של ישמעאל ועשו, אולם ברור כי לא היו ראויים להיות ההמשך המוסרי של אברהם ויצחק, אבות האומה.
והנה, ליעקב שנים־עשר ילדים. שניים מהם הוקיע יעקב בשל רצח לא מוצדק לדעתו; הבכור, ראובן, מואשם גם הוא בהתנהגות לא נאותה. ובכל זאת אף לא אחד מהם עף החוצה. כולם נשארים במשפחה. ויהיו בני יעקב שנים־עשר. ייתכן שהפסוק אף מחדד את המסר באמרו "וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל", דהיינו כבר אין מדובר ביעקב האדם הפרטי אלא בישראל, ראש האומה הישראלית. ובתור שכזה הוא כבר אינו מוציא מן הכלל את מי שמעשיו אינם מוצאים חן בעיניו.
מסתבר כי מרגע שהתקבלה ההחלטה שהתחלנו לתפקד כעם, עלינו ללמוד להכיל גם אנשים שלא היינו רוצים להזמין לקפה ועוגה, ואפילו לא להיות שכניהם בבניין. את זה מדגישה התורה כשהיא חוזרת ואומרת כי גם כשהם חוטאים, בני יעקב הם עדיין בניו, חלק בלתי־נפרד מן האומה כולה.
קשה להפריז בהערכת חשיבותו של השיעור הזה הנלמד מפרשתנו. אם רק נבין כי תמיד נמשיך להיות המניין השלם של בני יעקב; אם רק נפנים כי לעולם לא נהיה עשויים מקשה אחת, ועל כך תפארתנו; אם רק נקבל כי למרות השוני אנו יכולים להיות שייכים לעם אחד ולמדינה אחת — או אז גם השיח החריף ביותר, המחדד ואולי אף מקצין עמדות, יאפשר לנו להקים חברה רב־גונית שכל פרטיה מסוגלים לחיות בשלום איש לצד רעהו. רק אז נזכה לקיים בגופנו את הפסוק: "וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר".
מתוך:
פרשה בקטנה
מאת הרב דוד סתיו
ספרי מגיד, 2014
לרכישה: http://www.korenpub.com/HE/categories/maggid