כוח עמידתו של דניאל בחצר המלכות הזרה, המנוכרת באמונתה, במנהגיה ובהליכותיה ובכל אוירתה - בא לו במידה רבה מהתבוננות בכוח עמידתו של יוסף בן השבע עשרה, שהורחק מבית אביו ונמכר לעבד בארץ נכריה.
סיפורו של דניאל, מילדי ירושלים, שהורחק ממולדתו ומבית אביו, שורטט בדומה לסיפורו של יוסף בספר בראשית, והדמיון שבין הסיפורים הוא לא רק במעשה שני הנערים שעלו לגדולה על ידי פתרון חלומותיהם של השליטים, אלא שסגנון סיפוריהם שובץ במטבעות לשון דומות ואף שוות. מסתבר שביקש המקרא להצביע בכך על הזיקה שבין שני נערים אלה, שהראשון קרא על עצמו "כי גנב גנבתי מארץ העברים" (בראשית מ', טו), וזה היה גם גורלו של דניאל. כוח עמידתו של דניאל בחצר המלכות הזרה, המנוכרת באמונתה, במנהגיה ובהליכותיה ובכל אוירתה - בא לו במידה רבה מהתבוננות בכוח עמידתו של יוסף בן השבע עשרה, שהורחק מבית אביו ונמכר לעבד בארץ נכריה. שני הנערים, שלמעלה מאלף שנה מפרידות ביניהם, הועמדו בנסיונות קשים, ושניהם עמדו בהם בכבוד. יוסף הטיח בפני אשת פוטיפר שבקשה להדיחו לדבר עברה "ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים"?! (בראשית ל"ט, ט) ודניאל שם אל לבו "אשר לא יתגאל בפת-בג המלך וביין משתיו" (דניאל א', ח). ואף שנמצאו שניהם הרחק מבית הוריהם, על אדמת נכר, בקשו לשמור על מורשתם המיוחדת שקלטו בבית אבא.
אמנם קל היה לו לדניאל נסיונו יותר מאשר ליוסף, שכן עם דניאל נמצאו חברים לצרה, ואילו יוסף היה בודד, אך לעומת זה נתגדל דניאל בבית המלך תחת עיניהם הפקוחות והבולשות של פקידי המלך ועושי דברו הרבים. אך כיוסף בשעתו, שנאמר עליו "ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסוהר" (בראשית ל"ט, כא) כך זכה דניאל למצוא חן בעיני המלצר שמלא את מבוקשו: "ויתן האלקים את דניאל לחסד ולרחמים לפני שר הסריסים" (דניאל א', ט).
סיפור שביים של דניאל וחבריו הוא הסיפור הראשון במקרא על נערים שבויים מארץ ישראל, מירושלים, והולכתם לארץ נכריה.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך, מתוך תנ"ך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר דניאל, עמ' כ