"וַיֵּלֶךְ שָׁם אֶל נוית [נָיוֹת] בָּרָמָה וַתְּהִי עָלָיו גַּם הוּא רוּחַ אֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וַיִּתְנַבֵּא עַד בֹּאוֹ בנוית [בְּנָיוֹת] בָּרָמָה׃ וַיִּפְשַׁט גַּם הוּא בְּגָדָיו וַיִּתְנַבֵּא גַם הוּא לִפְנֵי שְׁמוּאֵל וַיִּפֹּל עָרֹם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה עַל כֵּן יֹאמְרוּ הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִם" (שמואל א י"ט, כג-כד)
ואמר כי מיד שהלך [שאול] אל ניות ברמה היתה עליו רוח אלקים קדושים,
"וילך הלוך ויתנבא עד בואו בניות ברמה",
ועל ידי כן לא שת לבו אל דבר דוד,
שהיה מצד קנאת מעלת העולם הזה,
כי אז "ויפשט גם הוא בגדיו" -
הם לבושי עניני העולם הזה,
כי התבודד כנכנסים לפרדס
שמתפשטים מעניני העולם הזה כאילו הם בעולם העליון
שעל ידי כן שורה עליהם רוח נבואה,
ובזה סרה מעליו קנאת דוד כאילו לא היתה מעולם.
אלשיך - ר' משה אלשיך (1507-1600), נולד באדריאנופול, למד אצל ר' יוסף קארו. עלה לארץ והתיישב בצפת, שם היה דיין, פוסק הלכה ועמד בראש שתי ישיבות. נסמך ע"י ר' יוסף קארו. פירושו על התורה נקרא "תורת משה", ומבוסס על דרשות שלו.