הקובץ השני של ספר משלי מכיל לקט משפטים בענייני חכמה ודרך ארץ. באופן מעניין כמעט כל משפט בקובץ זה עומד בפני עצמו. ניסיון לגלות קשרים ומבנים שמהווים מסד לקובץ השני נידון בעיניי לכישלון.

 

ספר משלי אינו יצירה רציפה ואחידה, אלא אוסף של כמה קבצים שיש להם מכנה משותף – קריאה להליכה בדרכי חכמה ויושר.

פרקנו פותח את הקובץ השני שבספר משלי. הקובץ הראשון והקובץ השני פותחים באותה הכותרת - "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה" ( א', א; י', א). הקובץ הראשון מכיל יחידות קצרות וארוכות שרובן כתובות כמכתב של אבא לבנו, ואילו הקובץ השני מכיל לקט משפטים בענייני חכמה ודרך ארץ.

כל משפט (פסוק) בקובץ השני עומד בפני עצמו, ובין משפט למשפט כמעט ואין קשר, אומנם ישנם נושאים החוזרים במשפטים רבים. הנושא הבולט הוא דיבור בגנות הרשע ובשבח הצדיק. רעיון שחוזר ברבים מן המשפטים הוא סופו הרע של הרשע. כספים ואוצרות שהגיעו לרשע שלא בדרכי יושר סופם אבדון ודווקא הצדיק יצליח בחייו.

מתוך ל"ב הפסוקים שבפרק י', כעשרים ואחד עוסקים בעניינים אלו. לעתים ישנה סמיכות רעיונית בין משפט למשפט ולעתים באים עניינים שונים זה לצד זה ללא כל קשר. כך לדוגמא המשפטים בראש פרק י:

(ב) לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת:
(ג) לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּף:
(ד) רָאשׁ עֹשֶׂה כַף רְמִיָּה וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר:
(ה) אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִישׁ:
(ו) בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס:
(ז) זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב:

הפסוקים – ב, ג, ו, ו-ז עוסקים בכישלון הרשע ובהצלחת הצדיק, ואילו פסוקים  ד-ה עוסקים בשבח החריצות והזריזות. ניסיון לגלות קשרים ומבנים שמהווים מסד לקובץ השני נידון בעיניי לכישלון.

שערי פרשנות לא ננעלו, אולם כרגע נראה שניסיון לראות את היחידה כיצירה ספרותית בעלת הרמוניה פנימית נדון לדרשנות. ומי יודע, אולי יקום הפרשן שיגלה מבנה וקשרים נסתרים ונפלאים שעדיין לא ראינו.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

באדיבות אתר 929