מדוע בתחילה נענה יוסף לבקשת המצרים וקונה אותם לעבדים, אך לאחר זמן הופך אותם לאריסים בשדותיהם? ניסיון חייו של יוסף לימד אותו כי לכוח ולשלטון יש גם מחיר.
לאחר שיוסף צבר את כל הכסף והמקנה שבמצרים, והרעב עדיין עמד במלוא עוצמתו, באים תושבי מצרים ומתחננים ליוסף: "לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אַדְמָתֵנוּ? קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה וְתֶן זֶרַע וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת וְהָאֲדָמָה לֹא תֵשָׁם" (יט). המצרים מבקשים להיות עבדי פרעה, על מנת שיוכלו לקבל לפחות את משכורת המינימום של העבד - מזון.
בתחילה, יוסף נענה לבקשתם: "וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה... וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ" (כ-כא). ברם, לאחר זמן נראה שיוסף משנה את גישתו: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל הָעָם הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה הֵא לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת הָאֲדָמָה. וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם" (כג-כד). מדוע החליט יוסף שהעם לא יהיו עבדים, הגרים בערי מצרים, אלא אריסים, העובדים בשדה וזוכים בארבע חמישיות מן היבול?
דומה, שלאורך שנות חייו הבין יוסף, כי יש מחיר לשלטון ולכוח. רק בחלומות משתחווים השמש, הירח והכוכבים לאדם אחד, בלוא כל מאמץ מצדו. המציאות שלאחר החלום מורכבת הרבה יותר. ייתכן, שברגע הראשון יוסף שמח על העוצמה שנפלה בחלקו - קניית כל מצרים כעבדים לפרעה. אולם במחשבה שנייה הבין יוסף, כי דרך זו תביא לבסוף למרירות גדולה של העם, שהרי יום אחד הרעב ייגמר. שלטון אמיתי על העם יבוא רק בדרך של חסד.
ואכן, תגובת המצרים הייתה: "וַיֹּאמְרוּ הֶחֱיִתָנוּ, נִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה" (כה). שוב מציעים המצרים את עצמם להיות עבדי פרעה, אולם מה רב ההבדל! כשהגיעו תחילה אל יוסף הם אמרו זאת מתוך מצוקה קשה ומחוסר ברירה מוחלט, ואילו כעת הם מציעים זאת מתוך רגשות הכרת תודה עמוקים.
נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הספר 'נקודת פתיחה' בהוצאת מכון צומת