איך יתכן שירמיהו שקרא להשתעבד לבבל וראה בבבל את שליחת ההשגחה העליונה מנבא בפרקים שלפנינו נבואות כל כך קשות ומלאות שנאה על חורבנה של בבל?
חטיבת הנבואות לבבל שבאה בפרקים נ'-נ"א היא החטיבה האחרונה בספר ירמיהו והיא מסתיימת במילים - "עַד הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ" (נ"א, סד). (פרק נ"ב הוא פרק מספר מלכים ששולב בספר על ידי עורכים מאוחרים בשלבי מסירה מאוחרים של הספר). יש מקום להניח שהנבואות לבבל הן נבואותיו האחרונות של הנביא ירמיהו, וקריאת ירמיהו ליושבי גלות בבל - "נֻדוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל וּמֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים צֵאוּ" (נ', ח), כבר נושקת לימי הדמדומים של בבל ועליית פרס. הנביא מנבא את קריסתה וחורבנה של ממלכת בבל.
חוקרים רבים סברו שנבואות אלו אינן מתאימות לקו הכללי של נבואות ירמיהו שקרא להשתעבד לבבל, וראה בבבל את שליחת ההשגחה העליונה, ואילו נבואות אלו מלאות שנאה לבבל ומנבאות את חורבנה. המסקנה של אותם חוקרים היא שנבואות אלו אינן של הנביא ירמיהו אלא של נביא אחר.
דומה שלסברות אלו אין אחיזה ממשית בכתובים. הנביא משווה את בבל לאשור - "הָרִאשׁוֹן אֲכָלוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְזֶה הָאַחֲרוֹן עִצְּמוֹ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל. לָכֵן כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי פֹקֵד אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֶל אַרְצוֹ כַּאֲשֶׁר פָּקַדְתִּי אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר" (נ', יז-יח). הנביא ישעיהו ניבא את הכיבוש האשורי, והוא שניבא כנגד אשור וניבא את קריסתה, וכך הנביא ירמיהו ניבא את הכיבוש הבבלי, והוא שניבא את חורבנה של הממלכה שהחריבה את ממלכת יהודה. אשור סברה שהיא בכוחה כבשה את כל הארצות, ולא ראתה עצמה כשליחת ההשגחה, ולפיכך נענשה, וכך גם בבל לא ראתה עצמה כשליחת ההשגחה, ולפיכך בא חורבנה.
נבואות אלו סוגרות מעגל בספר ירמיהו. בראש ספר ירמיהו ניבא ירמיהו:
"הַגִּידוּ בִיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם הַשְׁמִיעוּ וְאִמְרוּ תִּקְעוּ שׁוֹפָר בָּאָרֶץ... שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה הָעִיזוּ אַל תַּעֲמֹדוּ כִּי רָעָה אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל. עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ וּמַשְׁחִית גּוֹיִם נָסַע יָצָא מִמְּקֹמוֹ לָשׂוּם אַרְצֵךְ לְשַׁמָּה עָרַיִךְ תִּצֶּינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. עַל זֹאת חִגְרוּ שַׂקִּים סִפְדוּ וְהֵילִילוּ כִּי לֹא שָׁב חֲרוֹן אַף ה' מִמֶּנּוּ" (ד', ה-ח).
בלשון דומה מנבא ירמיהו בפרק נ':
"הַגִּידוּ בַגּוֹיִם וְהַשְׁמִיעוּ וּשְׂאוּ נֵס הַשְׁמִיעוּ אַל תְּכַחֵדוּ... כִּי עָלָה עָלֶיהָ גּוֹי מִצָּפוֹן הוּא יָשִׁית אֶת אַרְצָהּ לְשַׁמָּה וְלֹא יִהְיֶה יוֹשֵׁב בָּהּ מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה נָדוּ הָלָכוּ" (נ', ב-ג).
הנביא ירמיהו שניבא על גוי שיבוא מצפון לא היה נביא פרו-בבלי, אלא נביא שהוכיח את ישראל. לפני פרידתו הוא מנבא שגם הגוי שבא מצפון - בבל - ייפול, ויבוא גוי חדש מצפון שיפיל את בבל. נבואתו אינה מסתיימת בנפילת בבל אלא בגאולת ישראל, ובניגוד לנבואות העמים שבאו בפי ירמיהו בפרקים הקודמים (מ"ו-מ"ט) בהם כמעט ואין התייחסות לישראל, אלא רק לעמים כנגדם ניבא ירמיהו, בנבואה לבבל השיא הוא גאולת ישראל. הנביא ירמיהו שנתפס בעיני רבים כנביא התוכחה והפורענות מסיים את נבואתו בסדרת נבואות על נפילת בבל, והעיקר הוא - גאולת ישראל.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
באדיבות אתר 929