עם ישראל מתלונן על הרעב בחמישה עשר לחודש השני. מה ארע אז שהביא לתלונתם ולהתחלת ירידת המן? איזה חג עתיד להתחדש בתאריך זה? מה מייצגת ירידת המן?
לאחר קריעת ים סוף מתחיל עם ישראל את דרכו להר הא-להים על מנת לעבוד את ה' כפי שהובטח למשה בתחילה (ג', יב). הם הולכים דרך שלושת ימים כפי שנאמר לפרעה (ט"ו, כב) ומשלא הגיעו אל הר הא-להים הרי שהם צמאים למים. אפשר גם לומר שהיו צמאים גם לרוחניות שהרי 'אין מים אלא תורה'. זו הסיבה שהקב"ה גם נותן להם מים, וגם נותן להם מקצת מצוות במרה ככתוב: "שם שם לו חוק ומשפט" (ט"ו, כה).
אחרי כן, מתארת התורה בתחילת פרקנו, כי בתאריך ט"ו באייר החלו בני ישראל להתלונן כי אין להם אוכל. כתגובה לכך, ממטיר להם ה' מכאן ואילך לחם מן השמים. מה ארע ביום זה שהחלו להתלונן? מדוע התורה מציינת את התאריך הזה במיוחד?
הפרשנים, רש"י והרשב"ם, על פי מדרשי חז"ל מבארים כי יום קודם לכן סיימו בני ישראל את המצות אשר לקחו ממצרים כצידה לדרך (י"ב, לט). נמצא שבעצם יציאת מצרים שהחלה בי"ד בניסן בלילה נתנה את אותותיה עד י"ד באייר בלילה. ייתכן שזו הסיבה שלעתיד יאמר הקב"ה לאנשים שהיו טמאים לנפש אדם בפסח כי יקיימו את חג פסח שני בי"ד באייר, כהזדמנות נוספת (במדבר ט', יא).
נמצא שתחילת ירידת המן מהווה נקודת מפנה משמעותית מיציאת מצרים לתקופת המדבר. מעניין שהיא גם מהווה חתימה של תקופת המדבר ומעבר לכניסה לארץ ישראל. שהרי המן המשיך לרדת עד י"ד בניסן בשנת הארבעים בה נכנס יהושע לארץ, כשחגגו את חג הפסח, ולמחרתו כבר אכלו מתבואת הארץ (יהושע ה', י-יב).
יציאת מצרים והכניסה לארץ משותפות בעצם המעורבות המעשית של עם ישראל בדאגה לצרכיהם, בעוד תקופת המן מייצגת את תקופת הביניים של תלות מוחלטת בה' מכל הבחינות.