יעקב בנבואת מיכה

בפרקים ד'-ה' במיכה אנחנו עדים לקובץ נבואות נחמה שפותח בנבואת אחרית הימים, שמופיעה בצורה כמעט מדויקת בישעיהו, וממשיך בנחמה בהקשרים שונים: היחס לעבודה זרה, לגויים ועוד.

ישנם כמה וכמה ביטויים במהלך שני הפרקים שמזכירים את סיפור יעקב. כך למשל הנביא מתאר שהגויים יגיעו ל"בית א-להי יעקב" (ד', ב) מה שמזכיר מאוד את המסקנה של יעקב לאחר החלום בבית אל: "אין זה כי אם בית א-להים וזה שער השמים" (בראשית כ"ח, יז). כך גם הנאמר בהמשך הפרק: "ביום ההוא נאם ה' אספה הצלעה והנדחה" (ד', ו) מזכיר את יעקב ש"צולע על ירכו" (בראשית ל"ב, לב). וכן הביטוי "ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך ה' מכף איביך" (ד', י) מזכיר את הביטוי שמוזכר בסיפורי יעקב: "כי ראיתי א-להים פנים אל פנים ותנצל נפשי" (בראשית ל"ב, לא).

מסתבר שהאזכורים של יעקב קשורים למהות הנבואה כאן. נזכר שיעקב אומר על עצמו: "מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם" (בראשית מ"ז, ט). יעקב מקבל הבטחות רבות מאת ה', אך חייו רצופים בקשיים, וכמעט שאינו זוכה להתממשות הברכות. בנבואה שלנו יש תרחיש דומה: "והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת ה' כרביבים עלי עשב" (ה', ו) – מפסוק זה נשמע שעתידם של ישראל יהיה רצוף בשלווה ובשלום. בניגוד גמור לכך מופיע הפסוק הבא: "והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער..." (שם, ז). האם עם ישראל יהיו כטל וכרביבים עלי עשב, בסימן רוגע ושלווה, או שמא כאריה בבהמות יער, המסמל חיים רצופי מלחמות וקשיים?

נראה שיעקב מסמל את המתח הזה שמוצג בנבואה. מחד איש תם יושב אהלים ומאידך מתמודד עם קשיים ונלחם על המשך חייו, נשותיו וילדיו. לכן הנביא בוחר לדרוש את סיפורי יעקב. עם ישראל ימשיכו את דרכו של יעקב אביהם. 

סוכם ונערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור שהועבר בימי העיון בתנ"ך 

לשמיעת השיעור המלא