יחס הוגן לעבדים הוא אחד מהבסיסים המוסריים החשובים עליהם עומד קיומו של עם ישראל. פגיעה ביחס ההוגן גוררת בהכרח בעקבותיה תוצאות. כך הם חיי עם הבחירה בעולם, הכל תלוי במצב המוסרי.
לפני שהוציא ה' את ישראל ממצרים אמר למשה לצוותם על שילוח עבדים: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ו', יג). כלומר: לאחר שייצאו לחירות ויכנסו לארץ, וכדרכו של עולם יהיו ביניהם מן הסתם עשירים ועניים, ולעיתים יקרה לאיש שיפסיד את כל אשר לו עד שלא יוכל לקיים את עצמו ויאלץ למכור את עצמו לעבד, הוו זהירים מאוד לשמור את מצוות התורה, ולשחררו בזמנו (על פי ירושלמי ראש השנה פ"ג ה"ה).
בסוף ימי הבית הראשון חטאו השרים והעשירים ולא שחררו את עבדיהם כמצוות התורה. הזכות המוסרית לחיות כעם בן חורין בטלה. היעוד שלשמו יצאו ישראל ממצרים הופר. והבבלים החלו לצור בחיל גדול על ירושלים. והנה התעוררו השרים והעשירים לתשובה, ושחררו את עבדיהם כמצוות התורה. ואירע להם נס, המצור הוסר, והבבליים נאלצו לעזוב את ירושלים ולצאת לקראת מצרים למלחמה. וכשראו השרים כי היתה הרווחה, חזרו לשעבד את העבדים:
"וַיְהִי דְבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' לֵאמֹר: כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אָנֹכִי כָּרַתִּי בְרִית אֶת אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֵאמֹר: מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תְּשַׁלְּחוּ אִישׁ אֶת אָחִיו הָעִבְרִי... וַתָּשֻׁבוּ וַתְּחַלְּלוּ אֶת שְׁמִי וַתָּשִׁבוּ אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ אֲשֶׁר שִׁלַּחְתֶּם חָפְשִׁים לְנַפְשָׁם וַתִּכְבְּשׁוּ אֹתָם לִהְיוֹת לָכֶם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת..." (ירמיה ל"ד, יב-טז) ולכן קרא ה' דרור לכל הפורענויות שיבואו על ישראל.
כך הם חיי עם הבחירה בעולם, הכל תלוי במצב המוסרי, כשיורדים - יורדים עד עפר הארץ, וכשעולים - עולים עד הכוכבים שבשמים.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך ומאור הורוביץ מישיבת הר ברכה