יחד עם צבא ישראל ננצח

במפקד המופיע בפרקנו נפקד "כל יוצא צבא בישראל" (ג). העובדה כי גיל המינימום לכניסה למפקד הוא עשרים, העובדה שלא מדובר על נשים, העובדה שמדובר על יוצאי צבא, מלמדות על תכליתו של מפקד זה - זהו מפקד צבאי הנערך לאחר סיום הקמת המשכן.

ומפני מה נערך מפקד צבאי בשעה הזו? עם ישראל מתחיל להתכונן לכניסתו לארץ ישראל. תחילת המסע מתוכננת לעשרים באייר ואם כן - עוד כחודש הם עומדים בשערי ארץ ישראל. הכניסה לארץ ישראל לא תהיה חלקה - הדבר יחייב מאבק צבאי, ואף כי ריבונו של עולם ישלח את הצרעה לפנינו, צרעה זו לא תפטור את ישראל מלממש את נצחונו בכוח צבאי. בשל כך יש צורך להקים צבא, וזה אשר מתחולל במחנה ישראל בתחילת הספר.

עד עתה מדובר היה בשבטים של אזרחים הבורחים מעבדותם, ומונהגים לקראת קבלת עול מלכותו של ה'. מעתה והלאה אנו צועדים צעד נוסף בהפיכתנו לעם - מארגנים את הכוחות, מחלקים את המחנות, קובעים דגלים, מסדרים את השבטים סביב המשכן, פוקדים על סדר מסע  - כל אלה סימנים מובהקים של מחנה צבאי, המאמתים מאוד את פירושו של הרמב"ן בדבר תכלית המפקד.

הרמב"ן אינו מסתפק רק בהערה הנוגעת לתכלית המפקד, כי אם קובע יסוד כללי של התורה: "כי התורה לא תסמוך בכל דרכיה על הנס". זהו חלק מפירוש רמב"ן המופיע כמה וכמה פעמים בתורה. דרכה של תורה היא לפעול במסגרת חוקי הטבע, ולא לסמוך על ניסים. משום כך התורה מצווה על הקמת צבא ולא על ציפייה לניצחון שמיים ללא מאמץ מצדנו, התורה מצווה על שליחת מרגלים ואינה מצפה לצרעה שתישא אותנו בכנפיה ותזכה אותנו בכיבוש הארץ.  זו דרכה של תורה, שאין היא מתכחשת למציאות, כי אם פועלת בתוכה ובדרכיה, ועל ידי כך מביאה את עם ישראל לייעדו.

על כך ראו גם בפוסט מאת הרב חנן פורת 'מי צריך מִפקד'

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות ישיבת אורות שאול