יום ה'

בנבואות על יום ה' במקרא אין אחידות. יתר על כן, עצם המושג "יום ה'" יש לו בספרי התנ"ך כמה וכמה משמעויות. יש שהוא מופיע ככינוי לזמן שבו יראה ה' את גדולתו, ויש שהוא כולל יותר – ככינוי לתקופת שלטונו העתידה של ה'. ואף בדברי נביא אחד כמעט ואין אפשרות לקבוע סולם דרגות ולוח זמנים של אירועי העתיד.

הנה למשל בפרק י"ד בזכריה בא תיאור יום ה' בירושלים. תיאור זה קשור בהתאספות הגויים למלחמה על ירושלים, העיר תלכד, ה' יצא למלחמה בהם והוא עתיד למלוך על כל העולם. ואילו בפרק ט' מופיעה הנבואה שהפכה להיות אבן-שתיה למשיחיות: "גילי מאד בת-ציון, הריעי בת-ירושלם, הנה מלכך יבוא לך, צדיק ונושע הוא, עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות" (ט', ט). מהו איפוא היחס בין שתי הנבואות, מה קודם למה, האם ישנה כאן תלות, או שהן פרקים נפרדים במסכת הגאולה שחזה הנביא?

שינויים אלו בתיאורי יום ה' מתבארים בכך שכל נביא הָראה קטע אחר מהתמונה הכללית של יום ה'. אנו שקיבלנו את נבואותיהם של כל הנביאים רשאים לבנות לעצמנו תמונה כוללת של מאורעות יום ה' כפי העולה מתוך הנבואה בכללותה.

הייעוד "והיה ה' למלך על כל הארץ" (ט) הוא שגור ומקובל אצל נביאים רבים, אולם זכריה מתנבא על קיום מצוות מעשיות על ידי הגויים לעתיד לבוא: עלייה לרגל לירושלים וחגיגת חג הסוכות.

ערך האחדות ידוע לנו מימי בראשית של האנושות. בני-האדם השתמשו בערך זה בצורה שלילית במגדל בבל ודור הפלגה. בניינה של הסוכה, המאגדת ומאחדת את כל היושבים בתוכה, ולא את אלה העומדים על ראש המגדל – סוגרת כאילו את מעגל תולדות האדם בתיקון חטאי-העבר, ומכאן החזון על מלוכת ה' על כל הארץ.

יש בדברים קירבה לחזונו של צפניה על השפה המשותפת בעתיד לכל החברה האנושית, לקרוא כולם בשם ה', לעבדו שכם אחד, שאף בה מנצנץ המוטיב של תיקון פגמי-בראשית בעולם המתוקן. 

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך "עיונים בפרקי מקרא" ששודרו בקול ישראל