"סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם טָמֵא אַל תִּגָּעוּ צְאוּ מִתּוֹכָהּ הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי ה'" (ישעיהו נ"ב, יא)
"סורו סורו" - מצייר איך מצום אז שיצאו מארץ העובדים לשמש וצבא השמים משני טעמים:
א] מפני שהעפר עצמו טמא, ועל זה אמר "צאו משם" יען כי "טמא אל תגעו", בל תגעו בדבר טמא, וזה מפני טהרת הגוף.
ב] מפני טהרת הרעיון והמחשבה, שאי אפשר שיבררו מחשבותיהם אל הקדש בעודם בין עובדי כוכבים ומזלות, ועל זה אמר "צאו מתוכה הברו" לב ומחשבה, אתם נשאים כלי ה'!
מלבי"ם - ר' מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל (1809-1879), נולד בפולין ונפטר ברוסיה. רוב שנותיו נדד במזרח אירופה ושימש כרב בערים אחדות. בפירושו לתורה, "התורה והמצווה", מביא את מדרשי ההלכה ודן בהם בהשוואה לפשט הפסוקים תוך דיוקים בדקדוק המקרא.