"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ בִי וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי יָרֵא מְאֹד וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ" (שמואל א ל"א, ד)
דברים רבה (ליברמן) פרשת ואתחנן ד"ה זש"ה יש בוטה
בשעה שהלך שאול ושאל באשת בעלת אוב והעלת לו שמואל,
ואמר לו שמואל כל אותן הדברים,
וכיון שאמר לו שמואל: "אתה ובניך עמי" (שמואל א כ"ח, יט),
בטח שאול על דבריו ונתייאש מן התפלה,
אמר: הואיל ואמר לי שמואל שאני מת - מה אני מועיל מתפלל?
ישב לו מן התפלה ונדקר בחרב,
שנאמר: "ויאמר שאול לנושא כליו..." (שם ל"א, ד),
ומה עשה? נטל החרב ודקרה במעיו.
מי גרם לו? על שבטח בדברי שמואל,
שאילו היה מתפלל לפני הקב"ה היה מבטל ממנו את הגזרה.
דברים רבה - מדרש אגדה לספר דברים השייך למדרשי התנחומא. הוא נערך בארץ ישראל, ככל הנראה בין סוף המאה השישית לתחילת התשיעית. השם 'רבה' נוסף לשם המדרש, ככל הנראה בהשפעת מדרשי אגדה לספרים אחרים בתורה שנקראו 'רבה'. המדרש אינו מפרש את הספר על פי סדרו, אלא מתמקד בפסוקים הראשונים בכל סדר, הפסוקים שקראו בשבת בבית כנסת לפי המנהג הארץ ישראלי. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)