חסד ואמת נפגשו

יעקב מבקש מיוסף: "וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם" (כט)
ה'אמת' - שייכת למושגים של שכל ומבטאת את המוחלטות, את השלימות.
ה'חסד' - שייך למושגים של מידות. מבטא התייחסות בין שני צדדים. החסד, שמהווה שורש לעוד מידות שעניינן הענקה ונתינה, בא לידי ביטוי דווקא כאשר יש בצד האחד אדם עם רצונות שאין בידו את היכולת לממש אותם, ובצד השני, יש אדם שמסוגל להכיר באותם רצונות של רעהו, ובחוסר היכולת שלו להביאן לידי ביטוי. מתוך הכרה זו הוא נכון לבוא ולסייע לו במימושן. יוצא אם כן, שדווקא מציאות חסירה כמו זו של העולם הזה, החסר והפגום, היא זו שמאפשרת ל'חסד' להופיע. 
בניגוד לאמת, שמוצאת את מקומה במערכות שלימות ומוחלטות, מוצא החסד את מקומו דווקא במערכות בהן יש צד חסר שדורש השלמה.
לאור זאת, מתפרשת בקשתו של יעקב - "ועשית עמדי חסד ואמת" (כט).
מחד - יעקב מבקש מיוסף שלא לקוברו בארץ מצרים. יוסף אמור להזדהות עם הבעיה בה נתון אביו, עם הצורך של אביו בעזרה, ומתוך כך לפעול. לעשות איתו 'חסד', בלי כל קשר לשאלה האם ראוי למלא בקשה זו, או לא.
ומאידך - יעקב מבקש מיוסף לעשות זאת, מפני שכך ראוי וכך צריך להיות, על פי ה'אמת'.
שני מושגים אלה - חסד ואמת - מופיעים פעמים רבות במקרא יחד, למרות הפער שביניהם. עובדה זו מלמדת, שמושגים אלה אינם סותרים. האמת והחסד, המושגים המוחלטים והיחסיים, אמנם שונים, אך הם משלימים זה את זה ושניהם צריכים לבוא לידי ביטוי.
גם אל ה' מתפללים אנו, שינהיג אותנו בחסד ואמת -
מייחלים אנו שהתייחסותו אלינו, תהיה התייחסות של חסד הנובעת מתוך אמיתות אלוקיות; שהאידאות השלימות והטהורות, ינביעו הנהגה והתייחסות לעולם הזה, התייחסות של חסד.
האדם המתהלך בעולם, נדרש להגיע להכרות ולאמיתות שלימות. לקלוט מתורת ה' רעיונות מוחלטים וטהורים, ומתוכם, להוציא הדרכות מעשיות לחיים בעולם הזה, הדרכות לחיים של חסד, השפעה ונתינה.
 
נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות ישיבת ההסדר ירוחם