חנוכת המקדש

המאורע של חנוכת המקדש בימי חזקיהו היה מעין חזרה על פעולה שנעשתה בשנים עברו: כשלש מאות שנה לפני כן חנך שלמה המלך את המקדש בהיבנותו, ושמונה מאות שנה לפני כן חנך משה את המשכן בהיבנותו. מעניין להשוות את שלושת המאורעות הללו, ולראות מה מייחד את חזקיהו בחנכו את המקדש.

שלמה המלך מקריב עשרים ושנים אלף בקר ומאה ועשרים אלף צאן. כל כך הרבה קורבנות הקריב, עד כי לא הספיק המזבח לעבודת הקורבנות. חזקיהו, לעומת זאת, הקריב בסך הכול עשרים ושמונה קורבנות, ולאחריו הביא הקהל את קורבנותיו, בסך הכול: כארבעת אלפים קורבנות, כשלשה אחוז ממספר הקורבנות שהקריב שלמה.

גם כמות קטנה זו של קורבנות לא הצליח חזקיהו להקריב. לא היו לו כוהנים לעבודת המקדש, והלוויים, שישרי לבב הם יותר מן הכוהנים, הם שעזרו לכוהנים לעשות במלאכת המקדש ולהפשיט את עור הקורבנות.

חנוכת המשכן בימי משה הצטיינה בצניעותה. בסך הכול הוקרבו בה מאתים חמישים ושנים קורבנות.

איזו משלוש חנוכות המזבח יפה יותר, מרשימה יותר, השאירה את חותמה על עם ישראל? הקורא המהיר ישיב בבטחה: חנוכת המקדש בימי שלמה. מאורע מרשים כל כך. שלמה קבע חג שבעת ימים, וביום השמיני הלך העם לאוהליו, שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו.

אך נהפוך דף נוסף בספר, ונראה כיצד נראו ימי החולין שאחרי השמחה. נראה במה עסק העם ומנהיגיו לאחר תום ימי השמחה על חנוכת המזבח.

לאחר חנוכת המשכן מתגלה הא-להים למשה, ומצווה אותו על העלאת הנרות במשכן. אחר כך מקדש משה את הלויים לעבודתם. ואחר כך מופיעה פרשה שאינה במקומה הכרונולוגי, אבל היא באה כנראה לציין את הלך הרוח בעם: אנשים באים בטענה נגד משה: אנו טמאים ו"למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך בני ישראל" (במדבר ט', ז).

ומה עושה חזקיהו לאחר חנוכת המקדש? שולח אגרות לכל ישראל, ומזמינם לעלות לירושלים לעשות את הפסח בחודש השני.

ומה עושה שלמה המלך לאחר חנוכת המקדש? בונה את בית המלך, ואת כל חשק שלמה, ה' נגלה אליו ומזהירו לשמור את החוקים, אך תגובה אין רואים. שלמה מטיל מסים, מארח את מלכת שבא, ולבסוף אוהב נשים נכריות.

האם מלמדת אותנו ההשוואה כי עבודת הא-להים אינה נמדדת בכמות של בשר הקורבנות?

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא מתוך אתר דעת