חלקו של ה' בקיום הברית

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" (שמות כ"ה, ב)

כאשר דבר השם עם ישראל פנים בפנים עשרת הדברות,

וצוה אותם על ידי משה קצת מצות שהם כמו אבות למצותיה של תורה, כאשר הנהיגו רבותינו עם הגרים שבאים להתיהד,

וישראל קבלו עליהם לעשות כל מה שיצום על ידו של משה,

וכרת עמהם ברית על כל זה,

מעתה הנה הם לו לעם והוא להם לאלהים כאשר התנה עמהם מתחלה: "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה" (י"ט, ה), ואמר: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שם, ו),

והנה הם קדושים, ראוים שיהיה בהם מקדש להשרות שכינתו ביניהם.

ולכן צוה תחלה על דבר המשכן שיהיה לו בית בתוכם מקודש לשמו, ושם ידבר עם משה ויצוה את בני ישראל.

רמב"ן - רבי משה בן נחמן, נולד בגירונה שבספרד בשנת 1194 ונפטר בארץ ישראל בשנת 1270. שלט בכל מקצועות התורה, וחיבוריו כוללים פירושים לגמרא ולתנ"ך, פסקי הלכה ותשובות, ואף חיבורים בחכמת הקבלה ובמחשבת ישראל. כתב השגות על ספר המצוות של הרמב"ם. בגיל 73 עלה הרמב"ן לארץ ישראל, ביקר בירושלים ובחברון ונפטר בעכו.