יהושע לא מסיים את מלאכת הכיבוש ואף על פי כן מצווה אותו ה' לחלק לנחלות גם את חלקי הארץ שלא נכבשו. חלוקה זו מטפחת את הזיקה אל הנחלה המובטחת ומקרבת את מימוש הזכות וקביעת הבעלות עליה בפועל.
"ויהושע זקן" (א) – זו אינה זִקְנָה של בשלות, אלא זִקְנָה מאכזבת המבטאת כשלון כוח ורוח. הוא התחיל את מפעלו בתנופה בלי להירתע ולהיעצר מול הקשיים שעמדו נגד ישראל, והצליח. אבל יהושע לא הביא את מפעלו לכלל סיום והישגיו הלכו והתמסמסו. הזמן וגורמי המציאות שחקו את מאמציו ואיכלו את כוחותיו.
ועל כן המסקנה היא: "אָנֹכִי אוֹרִישֵׁם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַק הַפִּלֶהָ לְיִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ. וְעַתָּה חַלֵּק אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת בְּנַחֲלָה..." (ו-ז).
מדוע חשוב כל כך להפיל בנחלה גם את חלקיה של הארץ שלא נכבשו?
הארץ נמדדת לא רק במה שהחזיק העם בידיו בפועל אלא גם במה שהחזיק ברוחו וחזונו. לכן גם כאשר התברר שהכיבוש לא הושלם אין להתייאש, אין לוותר ולגמד את החזון לתחומי גבולות ההווה.
תמונת הארץ המקודשת והמובטחת לא משתנה גם אם אין היא בידינו, ויש להמשיך ולשאוף להשגתה. הפלת הארץ הטקסית והאוטופית היא ביטוי לחלום הגנוז, היא משרישה בלבות העם את בעלותו על האדמה, מטפחת את הזיקה לנחלה המובטחת ומקרבת את מימוש הזכות וקביעת הבעלות עליה בפועל.
ונדמה שיש לכך מטרה נוספת. ההתנחלות בארץ וההיאחזות הממשית והאישית בה מחזקות בדרך הטבע את הצדדים הפרטיים והתועלתיים. הן עלולות לעשות את הכיבוש לכיבוש יחיד – אינטרסנטי, מנותק מצרכי האומה ויעדיה. מפני זה חילק יהושע ובית דינו את כל ארץ ישראל לשבטים אף על פי שלא נכבשה, כדי שלא יהיה כיבוש יחיד כשיעלה כל שבט שבט ויכבוש חלקו. היחידים שיצאו עתה לכבוש את הארץ לא יחפשו שטח לעצמם אלא יכבשו את הארץ באופן מתוכנן בשליחות האומה ולמענה.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'עוז וענווה – עיונים ביהושע ושופטים', בהוצאת מדרשת הגולן