כדי לחנך ילדים בצורה המיטבית לא צריך "לעטוף" אותם, אלא דווקא ללמד אותם להתמודד עם אתגרי החיים. כך במישור הבריאות והפרנסה, וכך גם במישור הרוחני.
"חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ"
הפסוק ממשיך: "גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה" (ו).
כאן נמצאת לפנינו חכמת החינוך היהודית... אפילו מי שקורא את הפסוק באופן שטחי מבין מיד את ערכו הרב של הכלל הזה בחינוך: חנוך את בנך על פי הדרך שעליו ללכת בו במשך כל ימי חייו, זכור בחינוך בנך תמיד את עתידו... שימוש בכלל הזה של החינוך יכול לשפר הרבה דברים בטיפולם ובחינוכם הגופני הרוחני והמוסרי של ילדינו.
דוגמא בולטת תוכיח על החשיבות של חכמת חינוך זו:
מי לא יכיר הרבה משפחות עשירות ביותר אשר עושרן ואמידותן לא המשיכו להתקיים אחרי מותם של ראשי משפחות אלו... ההורים לא ידעו את השימוש המעשי בכלל החינוך שלנו: הם היו בעלי מאות ואלפים, ורמת חייהם הלמה הון זה... סגנון חיים זה נהפך להרגל לילדיהם, ועל כן אין הילדים יודעים לוותר על הנאותיהם המיותרות... הפסוק שלנו מלמד את ההורים העשירים לכוון את סגנון החיים בביתם בהתאם למצבם הכלכלי הצנוע של הבנים בעתיד...
יש לחנך ילד באופן כזה שגם העולם הגדול לא יהיה לו דבר חדש לגמרי ולא ירגיש בהכנסו לתוכו בגרויים חדשים שלא חונך להתגבר עליהם...
אם נרצה שילדינו יהיו חסונים נגד רוחות וסערות עלינו להרגיל אותם בעודם בגיל הרך לצאת החוצה ולהתהלך ברחובות למרות הרוחות העזות ולתת להם להתחסן נגד סערות וגשמי זעף. זהו כלל בתורת בריאות הגוף, ולכלל זה יש תוקף יתר בשטח הרוח והמוסר.
(קטעים מהמאמר "חנוך לנער על פי דרכו", מתוך הספר "יסודות החינוך" של רש"ר הירש)
רש"ר הירש - ר' שמשון רפאל הירש חי בגרמניה בין השנים 1808-1888. עמד בראש המאבק ברפורמים, ועם זאת דגל במודרניזציה, בגישת "תורה עם דרך ארץ". כתב ספרים רבים וביניהם פירושו לתורה.